כללי:

שביל Alta Via 2  (AV2  אלטה ויה 2 => דרך גובה מס' 2) בהרי הדולומיטים באיטליה, הוא האח הבוגר, הקשוח, התובעני, והפחות מפונק של שביל הגובה מס' 1 אותו תארתי בפרוטרוט בפורום בקיץ שעבר. מסלול AV2 אינו מומלץ כבחירה ראשונה למטייל הרוצה להתוודע למסלולים באירופה שכן הוא בדרגת קושי בינונית גבוהה ואף מסוכן להליכה בחלקו הדרומי בתנאי מזג אויר לא נוחים. המסלול כולל קטעי הליכה בשלג וטיפוס על קרחון המרמלדה ומשולבים בו הרבה קטעי "דרך ברזל" Via Ferrata (VF) כלומר סולמות, כבלים ויתדות מברזל שנועדו להקלת העבירות.

עונת ההליכה:

עונת ההליכה היא מסוף יוני ועד לסוף ספטמבר אבל בניגוד למסלול AV1 לא הייתי ממליץ להגיע לשביל לפני סוף יולי היות וקטעים גדולים עלולים עדיין להיות מכוסים שלג. אנחנו הלכנו בשבוע הראשון של אוגוסט ונאלצנו לעבור די הרבה קטעים מושלגים כולל קטעי VF בהם היינו צריכים לתמרן על הסלעים ללא אבטחה היות והכבלים והיתדות היו קבורים תחת השלג. התקופה המושלמת למסלול AV2 היא מאמצע אוגוסט עד לאמצע ספטמבר ובניגוד למסלול AV1 המסלול אינו עמוס במטיילים, כך שבמהלך השבוע הבקתות נותרות שוממות למדי והצורך לשריין בהן מקום מראש קיים רק בסופי שבוע שאז הן מתמלאות במטיילים נקודתיים. 

דרגת הקושי, התכסית ובעלי החיים:

מדובר באחד המסלולים התובעניים של אירופה הכולל מספר טיפוסים וירידות בשיפועים הקרובים ל 45%. בתנאים אידיאליים המסלול יחשב לבעל דרגת קושי בינונית + בלבד אך במזג אויר גשום, רוחות חזקות או בתנאי ערפל, ההליכה בחלקו המרכזי והדרומי היא קשה ביותר ולעיתים ממש מסוכנת. במהלך המסלול נחצים לא פחות מ 19 מעברי הרים כאשר בשני ימי ההליכה האחרונים רוחב השביל לא עולה על חצי מטר במרבית הזמן וסכנת ההחלקה ממנו לתהום מוחשית אפילו בתנאי במזג אויר נוחים. מבחינת תכסית הרי שהשביל מתנהל ברובו גבוה מעל קו העצים והנוף האלפיני החשוף שלו טיפוסי לדולומיטים עם ריבוי רכסי כרבולת ושיני סלע מחודדות. בתחילת אוגוסט הפריחה עדיין בשיאה ומתאפיינת במרבדים צבעוניים נמוכי קומה בגבהים שמעל 2000 מ'. השביל רווי בעלי חיים ונתקלים בהרבה פרות, כבשים, עזי בר, צביים, שפני סלע, ציפורים מכל הסוגים, מעט סוסים ונחשים ולמרבה המזל אפס יתושים ברחשים וזבובים.     

קצת נתונים טכניים
נקודת התחלה גלובלית: העיר Brixen 
נקודת התחלה מעשית: רפיוג Plose

נקודת סיום גלובלית: העיר Feltre

נקודת סיום מעשית: רפיוג Croce d'Aune 

אורך המסלול הגלובלי* (מעיר לעיר): 210 ק"מ

אורך המסלול המעשי (מרפיוג ראשון לרפיוג אחרון): 180 ק"מ (השביל מסומן פיזית מBrixen  ועד Feltre אך את מקטעי ההתחלה והסוף נהוג לעשות ברכב). 

הנקודה הגבוהה ביותר במסלול: מעבר הפרנגול ((Farangole pass 2932 מ'

מספר הרפיוגים והמלונות לאורך המסלול: מעל 30

מספר ימי ההליכה להשלמת המסלול מעיר לעיר "על פי הספר": 13 ימים

מספר ימי ההליכה להשלמת המסלול מרפיוג לרפיוג "על פי הספר" : 11 ימים

בעלי כושר גבוה יכולים לתכנן את המסלול לפי 8-10 ימים בהתאמה.

כיצד להגיע:

הבסיס הנוח ביותר להגעה (לדולומיטים בכלל ולמסלול בפרט) היא העיר ורונה בצפון איטליה. אופציה נוספת היא העיר מינכן. טיסות השכר מישראל לורונה הן לרוב יותר זולות וגמישות מאשר למינכן ולכן אתייחס רק לורונה כנקודות מוצא.  

הגעה משדה התעופה של ורונה לתחילת השביל.

משדה התעופה של ורונה יש לקחת אוטובוס לתחנת הרכבת של ורונה. תחנת האוטובוס נמצאת ביציאה מהטרמינל 50 מ' ימינה והאוטובוסים יוצאים מהשדה כל 20 דקות מ 06:35 ועד 23:35. זמן נסיעה לתחנת הרכבת בורונה הוא עד חצי שעה והמחיר 6 יורו (נא להכין מטבעות).

מתחנת הרכבת בורונה קונים כרטיס (מחלקה ראשונה ממוזגת וכסאות מעט יותר נוחים ממחלקה שניה) ישיר לעיר Brixen (מכונה גם Bresnon). זמן הנסיעה מVerona  ל Brixen הוא שעתיים ברכבת המהירה (25 יורו מחלקה 2) ושעתיים ורבע ברכבת האיטית (16 יורו). מחירו של כרטיס במחלקה ראשונה יקר משמעותית ממחלקה שניה.

אזהרה: היות וברכבות לא מופעלת מערכת כריזה לזהות התחנות השונות יש להקפיד לרדת בתחנה של Brixen ולא בתחנה אחרת. לזמני נסיעה ותמחור מעודכן של הרכבת מומלץ להעזר באתר הרכבות האיטלקי  (להזין ת.מוצא: Verona Porta Nuova ת.הגעה: Bressanone Brixen ותאריך ושעה רלוונטים)

הגעה מתחנת הרכבת של Brixen לנקודת תחילת השביל ב Rif. Plose

כאן יש מספר אופציות. 

אופציה א. טיפוס רגלי מפרך (1900 מ' הפרש גבהים) של כ 6 שעות עד לרפיוג (מומלץ רק למי שיש לו זמן ומוטיבציה).

אופציה ב. אוטובוס לתחנת הרכבל של St. Andrea רכבל (8.5 יורו) למסעדה ברום 2000מ' וטיפוס של 400 מ' לרפיוג. שימו לב שתחנת הרכבל נסגרת בדיוק בשעה 18:00

אופציה ג. מונית לתחנת הרכבל (25 יורו) והמשך לפי אופציה ב. המונית זמינה תמיד בעוד האוטובוס פועל בקיץ בלוח זמנים עצל.

חזרה לורונה מנקודת סיום השביל.

החזרה לורונה מנקודת סיום השביל היא מעט יותר מורכבת מאשר ההגעה לנקודת ההתחלה.

מי שמסיים את ההליכה ב Croce d'Aune יכול להמשיך ברגל על הכביש 12 ק"מ עד ל Feltre או להמתין בסבלנות לאוטובוס שיקח אותו (לברר ברפיוג Aune את זמן ההגעה) או פשוט לקחת מונית ב 25 יורו ישירות לתחנת הרכבת של Feltre.

בתחנת הרכבת של Feltre קונים כרטיס אוטובוס לתחנת הרכבת בעיר Trento ומשם לוקחים רכבת לורונה.

זמן מינימום להגעה מ Feltre לורונה דרך Trento ללא עיכובים הוא לפחות שלוש שעות ובדרך כלל התהליך נמשך כ 5 שעות. מי שאין לו בעיות תקציב יכול לקחת מונית ישירות מנקודת סיום השביל ועד לורונה בסכום סמלי של 280 יורו או לחילופין לשכור רכב ב Feltre עם החזרה בשדה התעופה של ורונה (מי שבוחר באופציה האחרונה שלא ישכח להביא את רשיון הנהיגה הישראלי מפלסטיק).

מפות טופוגרפיות של המסלול.

המסלול מכוסה בשש מפות בקנ"מ 1:25,000 לפי הסדר הבא (מצפון לדרום)

1. מפה מס' 30
2. מפה מס' 7
3. מפה מס' 15
4. מפה מס' 6
5. מפה מס' 22
6. מפה מס' 23

קיימות גם מפות בקנ"מ 1:50,000 אך הן לא נפוצות וקשה להשיג אותן.

רכישת מפות המסלול.

בכל רפיוג, ללא יוצא מן הכלל, ניתן לרכוש את המפה הטופוגרפית של אותו קטע במחיר המקורי (7 יורו למפה) ולכן אין סיבה לסחוב בכל שלב נתון יותר ממפה אחת. את המפה הראשונה (מס' 30) ניתן לרכוש בחנות הצמודה לרכבל של St. Andrea (ראו הנחיות הגעה לתחילת השביל) שפתוחה בקיץ כמו הרכבל עד 18:00.

הורדת מפות טופו וקובץ GPX של המסלול (לשימוש באנדרואיד)  בקישור כאן (תודה ל JustGuy על הקישור - יולי 2016)

מדריך השביל הרשמי של AV2 (באנגלית)

את מדריך השביל אפשר להוריד כאן

אתר מועיל לתכנון ההליכה ולהורדת מפות טופו להדפסה, חתכים, מסלול GPX ותאור דרך (2016)

עוד אתר מועיל מאוד עם אינפורמציה מעודכנת על הבקתות והמסלול (2017)

מפת גוגל של המסלול שהכנתי ועשויה לעזור להתמצאות כללית (2016)

הבקתות לאורך המסלול

האינפורמציה שכתבתי על הבקתות במסלול AV1 נכונה גם למסלול AV2 כך שאין לי צורך להרחיב בנושא זה. הבקתות ברובן טובות ואינן מתבססות על שינה בדורמטורי כי אם על שינה בחדרים קטנים המאכלסים בין 2 ל 8 מטיילים. כל הבקתות מספקות מזרון סדין כרית ושמיכות כך שאין צורך לסחוב על הגב שק שינה ומומלץ להביא מהבית רק סדין או ציפה למי שחושש מרמת הנקיון. בכל הבקתות (מלבד האחרונה – Rif. Dal Piaz) יש מקלחות עם מים חמים שבחלקן הקטן מופעלות במטבעות (לפחות 5 דקות של זרימה טובה למטבע). בכל הבקתות יש כמובן חשמל זמין שברובו מגיע מספק איזורי כשרק המבודדות מצויידות בגנרטור. 

קליטה סלולרית וזמינות אינטרנט
הקליטה הסלולרית ברוב חלקי המסלול טובה ומספר "הנקודות המתות" יחסית נמוכה. אין מצב שבו חסרה קליטה למשך יום שלם וגם כאשר נתקלים במצב שבו אין קליטה לרוב הבעיה נפתרת בתזוזה של 50-100 מ' מהנקודה המתה. לגבי אינטרנט המצב הרבה פחות מוצלח. בכל הרפיוגים אין אינטרנט לשימוש ציבורי וברובם אין אינטרנט בכלל. מי שזקוק בדחיפות לאינטרנט, צריך לגשת לאחד המלונות.

ציוד קריטי למסלול

שם המשחק במסלול AV2 הוא לסחוב מעט על הגב ולא לגרור דברים מיותרים. נכון שמדובר במסלול קצר מהסוג שבו לרוב לא מקפידים בגרמים העודפים כפי שנוהגים במסלולים ארוכים ובכל זאת אין כל הצדקה להגיע למסלול עם תרמיל במשקל החורג מ 10 ק"ג (ללא מים).

על מה אסור לותר בשום מחיר....

1. נעליים טובות, שכמיה איכותית וזוג מקלות מקצועיים

2. מעיל גשם/רוח להליכה + כפפות

3. חולצה קצרה + חולצה תרמית להליכה

4. מכנס קצר + מכנס ארוך להליכה

5. חולצה ומכנס פליז חם לאחרי הליכה

6. נעלי קרוקס/סנדלים קלות

7. משקפי שמש כהות (חשוב במיוחד לקטעים המושלגים)

8. כובע/בנדנה, קרם שיזוף 15+ וקרם לשפתיים.

9. ערכת עזרה ראשונה (פולידין, משחת חיטוי, פלסתר, תחבושות, סכין יפנית וכו'.

ומומלץ כמובן להביא בנוסף גם:

ספר טוב, פנס ראש (התאורה בבקתות לרוב חלשה), מצלמה, MP3, ערכת רחצה וגילוח, מגבת קטנה  

מחירי בקתות ואוכל במסלול (נכון לקיץ 2017)
מחיר הבקתות אחיד ועומד השנה על 49 יורו לאדם לחצי פנסיון. מי שרוצה להבין כיצד נקבע המחיר יכול להציץ בדף תמחור הבקתות האטלקי ולהבין שמחיר הבסיס ללא חברים הוא 30 יורו לינה (קטגוריה Regina) ועוד 15 יורו על חצי פנסיון + 4 יורו למקלחת חמה. בעלי חברות במועדון אלפיני אירופי משלמים רק 15 יורו על הלינה (50% הנחה) אבל את המנוי השנתי צריך להוציא מראש באירופה ומחירו 45 יורו (ועוד 5 אירו למצטרפים חדשים). חברות במועדון האלפיני הישראלי מעניקה גם כן את ההנחה בבקתות, למרות שישראל לא נכללת ברשימת המדינות שזכאיות להנחה. בפועל, מי שהציג בעבר כרטיס אלפיני ישראלי קיבל את ההנחה.

הלינה הכי משתלמת בבקתות היא על בסיס חצי פנסיון. את ארוחות הצהרים אוכלים ברפיוג או במסעדה שלרוב נמצאים בטווח של עד 4 שעות מהרפיוג של הלילה ויש גם אפשרות לקנות  Lunch Box בבקתה בה ישנים (סנדוויץ, חטיף, שתיה ופרי). ארוחה סטנדרטית של פסטה, סלט ושתיה עולה בסביבות 15 יורו ותמיד יש מקום לחצי ליטר בירה ב 5 יורו. כך מגיעים לתמחור נכון ובדוק של 70 יורו לאדם ליום בעבור לינה ואוכל.  

רשימת הרפיוגי והמלונות העיקריים לאורך המסלול
הרשימה להלן מכילה רק את הרפיוגים שנמצאים ישירות על השביל, או בסטיה קלה ממנו, היות והם יהיו הבחירה הריאלית של רוב המטיילים. יש לזכור שהמתקשרים בטלפון סלולרי ישראלי צריכים להקדים למספר את הספרות 00 (מרכזיה בינלאומית) היות וגם שיחה בתוך איטליה היא למעשה שיחה בינלאומית המבוצעת דרך ישראל.  

את הרשימה מוכנה להדפסה בקובץ וורד ניתן להוריד בקישור:  AV2_Rif_List (מעודכן ל 2018)

שרותי חילוץ והצלה וביטוח רפואי
באיטליה, כמו ברוב אירופה, ניתנים שירותי החילוץ וההצלה בחינם והעסק כולל מסוק חילוץ וצוות מיומן בסגנון 669. במצב של פציעה חמורה שאינה מאפשרת המשך תנועה או חילוץ עצמי מהשטח יש ליצור קשר טלפוני עם צוות ההצלה. הדרך הפשוטה והמהירה היא בחיוג המספר 118 ישירות למרכז החילוץ וההצלה אך ניתן גם להתקשר לרפיוג הקרוב ולמסור לאחראי את המיקום ומספר הטלפון שלכם והוא כבר ידאג להזעיק את צוות החילוץ (רוב הרפיוגים משמשים ממילא כמרכזי חילוץ והצלה). במידה ואין קליטה מאיזור הפציעה, ידאג בן הזוג לעלות לנקודה גבוהה ממנה תהיה הקליטה אפשרית. במידה ונפצענו בטרק סולו ואנחנו לבד בשטח וללא קליטה, צריך להמתין על הציר עד שיגיע מטייל נוסף - עניין שלא לוקח זמן רב בשיא העונה.

חשוב לא להשאיר פצוע בשטח בלי מים ובלי להלבישו בגדים חמים. כמו כן חובה למצא לו מחסה במזג אויר סגרירי.

כל האמור לעיל לא פותר את המטייל מרכישה בארץ של ביטוח רפואי מקיף ובשום פנים ואופן לא ביטוח חינם של חברת אשראי.
שימו לב שלהליכה בטרק יש צורך (ברוב החברות) בהרחבת הפוליסה ל "ספורט אתגרי" משום שהייקינג וטרקינג נחשב בפוליסה לספורט אתגרי. 
בנוסף לזאת, מומלץ להוסיף לפוליסה את ההרחבה של "חיפוש, חילוץ ופינוי בהטסה", גם כשפינוי מוסק ניתן בחינם בארץ היעד.
הסיבה לכך היא שלא שווה לקחת סיכון שבאותה מדינה השתנו החוקים או שיש סעיפים שלא מכוסים מלבד ההטסה (נניח צוות חילוץ שצריך לשלוף אתכם מתוך נקיק). רק בשביל ראש שקט שווה לשלם עוד כמה דולרים. בכל מקרה צריך לזכור שבמקרה של פציעה חמורה, החילוץ החינמי מסתיים בהבאה לבית חולים סמוך ומאותו רגע חל החיוב כולו על הפצוע. נכון שהטיפול הרפואי ועלות האישפוז באיטליה נמוכים יחסית לשאר המדינות החזקות באיחוד האירופי, אך עדיין עלול יום אישפוז להסתכם במאות ואלפי יורו, במיוחד אם מדובר בצורך בניתוחים מורכבים.

בקיצור, לא יוצאים למסלול מסוכן כמו AV2 בלי ביטוח רפואי נקודה!

                                  תקציר סיפור הדרך + תמונות בחלוקה שעשינו לתשעה ימי הליכה 

                                  יום הליכה מס' 1 (מרפיוג Plose ועד רפיוג Schluter-Genova)

למסע הזה יצאנו אני וחברי ערן (בתמונה למעלה משמאל), שארגן ב 2003 את ההליכה במסלול ה TMB . לנקודת ההתחלה ברפיוג Plose הגענו בשעה 16:00 אחרי טיסת בוקר, רכבת, מונית, רכבל ושעת טיפוס די מאומצת, על שביל מס' 7, לרפיוג רווי האנטנות שמוקם על כיפה חשופה בנוף מהמם. אחרי הפס��ת מרק קצרה ובירה ראשונה, ירדנו ארוכות למלון ומסעדה על כביש צדדי וממנו התחלנו

להתקדם למעבר ההרים הראשון שלנו (פאס) שהפריד בינינו לרפיוג Genova. בשלהי הטיפוס לפאס הראשון חוויתי משבר פיזי לא נעים, שנבע ביסודו מהבדלי תחביבים (ערן מכור לריצות מרתון ואני לרביצות כורסא עם בירה ופיצוחים). הפאס הראשון אינו קשה ואינו ארוך במיוחד אבל כמה מאות מטרים לפני סופו הרגשתי שלא נותרה בי אנרגיה וההתקדמות שלי התדרדרה לסדרת מנוחות, מהן חילצתי מספר צעדים נרפים. אני חייב לציין שעם כל נסיון העבר העשיר שלי, לא טרחתי לסחוב הפעם בתרמיל שום מקור אנרגטי זמין (שוקולד, בר וכו') וכמפלט אחרון שנוררתי ממטיילת שירדה מולי מעט אבקת גלוקוז שעזרה לי פסיכולוגית להגיע לערן שכבר התחיל לקפוא בפאס לנוכח השמש השוקעת. הנה ככה נראו הצעדים המאושרים האחרונים שלי בפאס הראשון.

לרפיוג Genova העמוס לעייפה הגענו באור אחרון (21:15) ועד שהתקלחנו במטבעות והתארגנו בחדרון הזערורי, שהוזמן מהארץ, כבר נסגר המטבח ונאלצנו להסתפק במרק מיניסטרונה פושר עם מעט לחם.

                          יום הליכה מס' 2 (מרפיוג Schluter-Genova ועד מלון CIR ב Passo Gardena)

הליכת היום השני התחילה במזג אויר מעולה וזימנה לנו מפגש סוסים והפסקת קייזרשמארן לפני הטיפוס לפאס Furcia dla Roa (2,617m)

מהפאס (בתמונת הסוסים שעה 11) בחרנו בוריאנט 2A בו משולב VF קצר ולא מאתגר בטיפוס ל (2,740m) Forcella Nives

את ארוחת הצהרים אכלנו ברפיוג Puez כשבשלב זה התחלף מזג האויר עד ששקלנו ללון ברפיוג היפה שמדשאת שיזוף רחבה בחזיתו

בעודף מוטיבציה של תחילת מסלול החלטנו בסופו של דבר להמשיך עוד 3 שעות למלון בפאסו גרדנה ועל החלטה זו ביכינו מאוחר יותר כשסופת ברד חזקה שטפה אותנו בדרך והבריחה אותנו מתחת לשכמיות. אחרי כחצי שעה חלפה הסופה ומזג האויר השתפר כך שיכולנו להנות מההליכה ומהנוף הסלעי החשוף שלווה אותנו עד למלון הנקי והמומלץ CIR ב Passo di Gardena (Grödner pass). המלון אגב מיישר קו עם הרפיוגים ומציע למטיילים דיל של 49 יורו לאדם בחצי פנסיון.  

                   יום הליכה מס' 3 (ממלון CIR ב Passo Gardena ועד רפיוג Viel Dal Pan לפני המרמלדה)

ביום ההליכה השלישי קפץ השביל דרגה ברמת הקושי כשמזג האויר הסגרירי והמעורפל לא מקל עלינו במיוחד.  

מפאסו גרדנה התחלנו בטיפוס על שביל 666 שמספרו השטני הלם אותו לגמרי. הטיפוס היה מתון בהתחלה אך הלך והחריף בסרפנטינות

עד שקטע  VF לא פשוט השלים אותו לפאס ולרפיוגPisciadu  (Franco Cavazza) על שפת אגם ירקרק.

אחרי הפסקת קפה קצרה ונחוצה המשכנו לטפס בערפל סמיך לגובה 2,907m כשאנחנו חוצים קטעים מושלגים ומתמודדים עם ערפל ורוחות קפואות. את הנוף, שהיה אמור להיות מרשים ופנורמי, החמצנו לגמרי ורק כשהתקרבנו לרפיוג Bamberger (Rif. Boe)

הצלחנו לראות לטווח של יותר מכמה עשרות מטרים.

אחרי ארוחת צהריים טובה המשכנו במזג אויר משופר והליכה קלה לשם שינוי, לרפיוג Pordoi הקטן 2,829m. משם היתה לנו אופציה לרדת ברגל בשיפוע חד 600 מ' עד לכביש או להמשיך 10 דקות במגמת טיפוס קלה ולרדת בנוחות ברכבל (6.30 יורו פתוח עד 17:00). במצבי בחירה מסוג זה אנחנו מעדיפים תמיד את הרכבל על פני שחיקת הברכיים בירידה ארוכה וחדה. מהכביש באוכף התחלנו לטפס בכיוון כללי של רכס המרמלדה. השביל התנהל בנוחות, בדרך גיפים צרה, לאורך שלוחה ירוקה ("דרך הלחם") שממנה ביום בהיר יש תצפית מושלמת על המרמלדה - הרכס הגבוה ביותר בדולומיטים (3,343m). 

הליכה רגועה בת שעה וחצי הביאה אותנו לרפיוג הטוב ביותר במסלול - רפיוג Viel Dal Pan. לרפיוג זה מומלץ לעשות הזמנה מראש היות והוא נמצא על שביל אופניים פופולרי ונוטה להתמלא בקלות. מדובר באמת ברפיוג מושלם. הוא זכה גם במיקום אבסולוטי מול המרמלדה וגם החדרים, המקלחת והאוכל שלו מעולים.   

                         יום הליכה מס' 4 (מרפיוג Viel Dal Pan ועד לרפיוג Miralago ב Passo San Pellegrino)

יום מאתגר ושטוף שמש. אחרי ירידה נוחה ויפה לאגם Fedaia שלמרגלות המרמלדה עלינו ברכבל (4.5 יורו) לרום 2600מ' ומשם

התקדמנו על שביל 606 לקראת קרחון המרמלדה. הטיפוס על הקרחון עצמו התברר כהרבה יותר פשוט ממה שציפינו היות ומאות

המטיילים שעברו לפנינו מאז תחילת העונה כבר חצבו בקרח תוואי נוח למדי וכל שצריך היה להצמד למסלול הקיים וליצב את הגוף במקלות
עם זאת, מאוד מומלץ להשכיר לצורך קטע זה זוג קרמפונס ברפיוג קסטיליוני (8 יורו) ולהחזיר אותם ברפיוג קונטרין שבצד השני.

בסוף הקרחון היה קטע VF לא קל שעלה לפאס Marmoladascharte בגובה 2900מ'. בנקודה זאת היתה לנו אפשרות להשאיר את התרמילים בפאס ולהמשיך ב VF ארוך עד לפסגת המרמלדה (נדרש ציוד אבטחה) כפי שעשתה קבוצת מטיילים שהקדימה אותנו בכמה דקות. אנחנו נצמדנו לתוכנית המקורית של המסלול וירדנו מהפאס ב VF שחלקה היה קבור בשלג (שימו לב שלטיפוס והירידה מהפאס לא נדרש ציוד אבטחה אלא אם אתם ממש חסרי ביטחון). אחרי ירידה ארוכה ושוחקת עצרנו לצהרים ברפיוג Contrin וממנו טעינו והתחלנו לטפס כחצי שעה על שביל לא נכון (608) עד שהתאפסנו וחזרנו לשביל הנכון (607). המשך הדרך זימן לנו טיפוס לא קל ל Passo delle Cirelle שהירידה ממנו אפשרית בגלישה מהירה על השפוכת. הרחק למטה בעמק הירוק מצאנו את רפיוג Fuciade מלא עד אפס מקום וכך נאלצנו להמשיך עוד כשעה לרפיוג Miralago הנהדר שבנוי בצמוד לאגם קסום.

                                         יום הליכה מס' 5 (מרפיוג Miralago ועד רפיוג Mulez)

בארוחת בוקר טובה נפרדנו מרפיוג מיראלאגו וירדנו על הכביש כרבע שעה לעיירת הסקי הקטנה Passo di San Pellegrino. בפניה ימינה על הכביש הראשי ובמרחק כ 300מ' נמצאים שני מלונות טובים, סאונה, מסעדות, חנויות ספורט ועוד. מי שזקוק לפינוק באמצע השביל יכול בהחלט לבנות על המקום הזה. היום נכנסנו לחלקו המאתגר ביותר של השביל - רכס הפראנגול הידוע לשימצה. מאתר הסקי בסן פלגרינו, עלינו בשיפוע לא קל על מסלול סקי וירדנו מהצד השני בנוחות לרפיוג-מסעדה יפה על הכביש ב Passo Valles.

השלב השני של היום - הטיפוס לרפיוג מולז - היה אמור לקחת 5 שעות לפי הספר אבל, בניגוד לפעמים קודמות, הזמן של סיפור הדרך התגלה כמופרך לחלוטין ולמרות הקושי הרב בטיפוס האחרון לרפיוג, כל הדרך ארכה לנו כ 3 שעות כולל הפסקות.

מפאס Valles הטיפוס היה מתון ואפשר תצפית  טובה לרכס הפרנגול התלול והמאיים שהלך והתקרב עם כל פסיעה.

הטיפוס האחרון לרפיוג Mulez היה כאמור הקשה ביותר עד כה במסלול אבל יחסית קצר וכך הגענו מוקדם למדי לרפיוג המבודד (50 יורו + 6 יורו ל 3 דקות מקלחת!!) שהתנאים בו ובמיוחד האוכל היו הגרועים ביותר במסלול.

                                        יום הליכה מס' 6 (מרפיוג Mulez ועד רפיוג Rosetta)

יום ההליכה השישי היה קצר וקשה. אחרי ארוחת בוקר איומה של לחמניה עבשה וקפה דלוח יצאנו במזג אויר מעונן וקר לכבוש את פאס הפאראנגול (2,932מ'). מה שמאפיין את ה Faràngole ועושה אותו לכל כך קשה, הוא שילוב של אלמנטים. בדרך לפאס, בטיפוס אליו ובירידה ממנו נתקלים בחציית קטעים מושלגים בשיפוע, טיפוסים וירידות בדרדרת, קטעי VF לא פשוטים, רוחות חזקות ובד"כ גם קור וערפל. 

גם אחרי שחוצים את הפאס ומתחילים ללכת לאורך השלוחה, נתקלים מדי פעם בקטעי VF תלולים שבהחלט גובים תשלום מהרגליים. מבחינת מרחק הליכה זה היה היום הקצר ביותר שלנו על השביל ואחרי 8 ק"מ ב 4 שעות היינו תשושים לגמרי כך שהחלטנו להישאר ברפיוג Rosetta המפנק שגם זוכה מאתנו בתואר "הרפיוג עם האוכל הטוב ביותר במסלול" 

                                      יום הליכה מס' 7 (מרפיוג Rosetta ועד רפיוג Treviso)

עוד יום קשה עבר עלינו. ההחלטה שלנו אתמול לקצר את המסלול ולעצור ברפיוג רוזטה השתלמה בגדול אחרי שגשם מטורף ירד כל אחרה"צ והלילה. את הבוקר התחלנו בירידה ארוכה ונוחה עם תצפית נהדרת על כל העמק. אחרי טיפוס קצר ל Passo di Ball עם VF סטנדרטי 

עצרנו להפסקת קפה ועוגה ברפיוג  Pradidali. מהרפיוג התחיל טיפוס היסטרי לחלוטין ל Passo delle Lede ששבר את רף הקושי

שהציב מעבר הפאראנגול. מה שמוזר בקטע הטיפוס התלול ודל הסימונים, היה שדוקא כאן החליטו משום מה לותר על VF ולהניח למטפסים לחפש אחיזה עצמית על הסלעים. זה בהחלט קטע שלא הייתי רוצה לעשות במזג אויר גשום או ברוחות חזקות. סכנת נפשות של ממש. הנקודה החיובית בטיפוס המבהיל לפאס היתה שמדובר בקטע יחסית קצר.

אחרי העליה מגיעה כידוע הירידה ובמקרה הזה מדובר בירידה הקשה ביותר של המסלול. אחרי כשעת ירידה תלולה הגענו לבקתת

מטפסים לא מאויישת Bivouac Carlo Minazio שמוקמה על כתף צרה. אחרי הפסקת מנוחה לברכיים המשכנו בירידה מייאשת בתלילות איומה עוד שעתיים עד שחצינו בתחתית נחל צלול על גשר עץ. מנקודה זאת טיפס השביל חזרה בסרפנטינות נוחות לרפיוג Treviso בגובה 1,631מ' והיינו זקוקים לפלטת נקניקים, בירות וגראפות רק בכדי להתחיל בטעינת מצברים לחלק הדרומי והמסכם של השביל מחר.

                                       יום הליכה מס' 8 (מרפיוג Rosetta ועד רפיוג Bruno Boz )

יום ההליכה השמיני היה טעות חמורה בשיקול דעת. אם יש יום במסלול שלא מתאים לנסות ולעשות בו "יומיים של ספר" הרי שזה היום!

אחרי טיפוס סטנדרטי לפאס Forcella d’Oltro התחלנו להתקדם לאורך השלוחה במזג אויר מעולה אבל השביל היה ברמת תחזוקה גרועה וחלקים ממנו נסחפו כך שהיה צריך לעשות הרבה מעקפים מעצבנים. למרות התוואי הגרוע, קצב ההליכה שלנו היה מצויין וכעבור שעתיים וחצי התחלנו לרדת לכיוון הכביש ב Passo Ceréda 

את הפסקת הצהרים עשינו במסעדה המצויינת של Agritur Broch ביחד עם קבוצת אופנוענים.

הבעיות שלנו התחילו בהמשך המסלול כאשר הליכת כביש + דרך כורכרית הביאה אותנו לשלט המזהיר מדרגת הקושי של שביל אלפיני 801. בשום שלב לפני כן לא נתקלנו בשלט דומה ולמרות זאת לא יחסנו לו חשיבות רבה. מהר מאוד התברר ששביל 801 שאמור להוביל מנקודה זאת ועד לסוף המסלול

הוא שביל לא רק קשה כי אם גם מסוכן. אחרי טיפוס בולדרים מתיש במעלה נחל, הגענו לקרחון משופע שאותו היינו צריכים לחצות. אני הלכתי ראשון אבל ערן מאחורי איבד לפתע שיווי משקל והחל להחליק במורד הקרחון. למרבה המזל ובדרך נס, נבלמה נפילתו בגומחה צרה בקרחון וכך הוא נחלץ מהאירוע "רק" עם סדק בעצם הזנב, שיפשוף קשה ביד ימין וחבטות יבשות בירך. הפציעה של ערן הכבידה עליו וקצב ההתקדמות שלנו לקראת Passo Del Comedòn

התלול ירד בכשני שליש. ללא הפציעה היינו עולים את הפאס בפחות משעה, אבל אחרי הפציעה והטראומה הנלוות לפציעה, לקח לנו שעתיים לטפס לפסגה

כך נכנסנו לבעיית זמן, כשהשעון מראה 17:00 ולפנינו לפחות 4 שעות הליכה לרפיוג Boz. על לחץ הזמן נוסף עכשיו גם שינוי חד באופיו של השביל לנתיב צר (Troi dei Caserìn) מה שאומר שרוחבו של השביל לא עולה לרוב על חצי מטר שעה שהתהומות נמתחים בצדו למאות מטרים 

אל הבקתות הלא מאויישות של Bivouac Feltre הגענו ב 19:00 כאשר על פי הספר יש שעתיים הליכה לרפיוג Boz. בקצב של אחרי הפציעה לא היה לנו סיכוי להגיע לרפיוג אבל לרוע המזל Bivouac Feltre היה מלא ובלית ברירה הימרנו שנצליח להגיע ל Boz גם אם לצורך העניין נעזר בפנסי ראש. 

בסופו של יום לא הצלחנו להגיע לרפיוג ונאלצנו לישון בשטח בלי אוכל ובלי מים כשהרפיוג רחוק מאתנו 20 דקות ירידה אותה לא ניתן היה לעשות בחושך

                        יום הליכה 9 ואחרון (מרפיוג Bruno Boz ועד Croce d'Aune)

אחרי ליל השימורים אתמול, הגענו מוקדם לרפיוג Boz להתאושש על ארוחת בוקר טובה. קטע ההליכה של היום היה שביל רכס קלאסי המעניק נופים נפלאים במזג אויר נאה, אך מרווח הטעות בו שואף לאפס. בקטעים ארוכים חצוב השביל בסלע ורוחבו לעיתים לא עולה על 20 ס"מ. 

מבחינת המאמץ, הקטע האחרון לא קל אבל גם לא חריג יחסית ל AV2. נתקלנו בדרך בכמה טיפוסים קצרים ותלולים ודי הרבה קטעי VF על מנת לעבור אזורים בעייתיים. בחלק מהזמן הלכנו בערפל קל ולאורך הדרך חלפנו על מספר מצבות מטיילים שכנראה צנחו בעבר אל מותם.

אחרי 4 שעות הליכה השביל התמתן ויצאנו מחלקו הצר לקטע פתוח שממנו אפשר היה "להריח" את סיום השביל. לא חלף זמן רב והשביל הפך לדרך כורכר

נוחה שהובילה בטיפוס לרפיוג Dal Piaz שמיותר למי שהולך על ה AV2 אבל משמש נקודה אטרקטיבית למטיילים נקודתיים ורוכבי אופניים.   

מרפיוג דל פיאז ועד לסוף השביל נותרה רק שעה וחצי ירידה על הדרך הכורכרית הרחבה, כשמדי פעם השביל מבצע חיתוכי קיצור לא קשים במיוחד.

אחרי 180 ק"מ ותשעה ימי הליכה נפלאים, הגענו לנקודת הסיום במסעדה של מלון Croce d’Aune. 

נותר לנו רק לקחת מונית (25 יורו) לתחנת הרכבת ב Feltre ומשם להמשיך לליל בילויים אחרון בורונה.

נערך ע"י משתמש יום שני 06 אוגוסט 2018 06:53:59(UTC)  | סיבה: לא צויינה

הנ"ל ? הוא מועמד לפרסי הרשות להנאה מרובה.

שלום לכם

במסלולי AV1-2 אסור להקים אוהל, להדליק אש או לבשל בשטח הפתוח. הלינה והאכילה מוגבלים למלונות, רפיוגים ומספר בקתות מטפסי הרים לא מאויישות (Biv) הפזורות לאורכם. עד כה טרם נתקלתי בסמכות שיפוטית הכופה את ההנחיות הללו אך במקביל גם טרם נתקלתי במטיילים המפרים אותן.

מסלול AV2 הוא יותר ארוך ויותר גבוה ויותר קשה ויותר יפה ופחות מתוייר ממסלול AV1.   
לעומת זאת הרפיוגים ב AV1 לרוב יותר מפנקים והשביל הרבה יותר נוח להליכה ומשולט היטב.

לא השתמשנו בציוד מיוחד. כל הבעיה עם VF היא כשהמסלול מושלג ואז קטעים גדולים של יתדות וכבלים עלולים להימצא מתחת לשלג.
אנחנו נתקלנו במספר מצבים של קטעי VF קבורים בשלג אבל הצלחנו לתמרן על הסלעים עם מעט תושיה. 

אין ספק שציוד אבטחה מספק הרבה יותר ביטחון אבל אנחנו החלטנו לוותר עליו משיקולי משקל. 

נערך ע"י משתמש יום שלישי 11 אוגוסט 2015 05:33:35(UTC)  | סיבה: לא צויינה

מעולה.

ממתין לסיפור הדרך שלכם ובאותה הזדמנות תרשו לי לנדנד לכם גם לגבי הסיפור משביל סנט פול