שלום,
חזרתי מה- AV2 בדולומיטים לפני כשבוע.
בתור מישהו בכושר סביר, מצאתי את המסלול בהחלט מעייף, אבל לא נוראי.
הלכתי את המסלול ב-11 ימים, כך שרוב הימים לא היו ארוכים מדי.
הנופים של הדולומיטים בהחלט מתגמלים, אך בבעלי חיים כמעט שלא נתקלתי לצערי (מעבר לציפורים - פעמיים נתקלתי במרמיטות, פעמיים ב-Chamois ממרחק רב, ופעם אחת נצפתה סלמנדרה שחורה על השביל).
מזג האוויר היה חם – אפילו חם מדי לטעמי. לאורך כל 11 הימים, לא הלכתי יותר משעה וחצי במצטבר עם משהו מעבר לחולצה קצרה.
השמש קפחה רוב הזמן, ולמרות שבגובה 2000 מטר החום פחות מורגש, יש לזה השפעת עייפות מצטברת.
הרבה פעמים ירד גשם במהלך הלילה, אך הימים עצמם היו חמים ושמשיים.
עקב החורף המאוחר וכמויות השלג המכובדות שירדו בו, במקומות הגבוהים – סביב בקתת Boe וסביב בקתת Mulaz - נותר המון שלג.
לא היה צורך בציוד מיוחד, אך היה צריך לבוסס בשלג במשך זמן רב. למי שלא מורגל בהליכה בשלג (כמוני), לוקח זמן להתרגל ולהתגבר על חששות ראשוניים, אך לאחר שרואים אנשים רבים ועקבות רבות, זה נהיה בסדר.
בעלייה ל-Boe היו מספר קטעים מכוסים בשלג, שהקשו על מציאת השביל.
ביציאה מ- Mulaz לכיוון Rosetta הייתה Via Ferrata מכוסה בשלג, שבשל כך לא ניתן היה להעזר בה, כך שהיה צריך לעלות שיפוע די רציני (לפחות עבורי) בשלג.
כמובן שהיו מדרגות כבר חצובות בשלג, ונצמדתי לקבוצה שנראתה רצינית, וגם זה עבר בשלום.
מעבר לכך את ה-Via Ferratas לא מצאתי קשות או מפחידות במיוחד.
אני מניח שמי שיש לו קואורדינציה סבירה ותחושת ביטחון בגבהים, לא ימצא בהן קושי.
היומיים האחרונים (מ- Passo Cereda ל- Croce d'Aune) מהווים עליית מדרגה בקושי הטכני, ואף יש שם מקום או שניים שלא ברור למה אין כבל אבטחה.
בנוסף - כמעט לא נצפו שם אנשים, כך שיש לקחת זאת בחשבון. יחד עם זאת, מבחינה פיזית – היומיים האלה אפשריים כמו שאר הטרק.
פגשתי אנשים שלא עשו את היומיים האחרונים כי חששו מהם, אבל אני לא חושב שהם קשים מהותית משאר הטרק.
מעבר לשיקול שהאיזור יותר מבודד, ואין שם כמעט אנשים במקרה הצורך – לא הייתי מוותר על היומיים הללו – הם מאוד מיוחדים.
הכי חשוב – אם הסולייה בנעליים מתחילה להראות סימני היפרדות כבר בארץ – לא מומלץ להדביק ולהגיד יהיה בסדר. כמובן שבמקרה שלי הסולייה החלה להיפרד באמצע הטרק.
לקחתי דבק מהבקתות (אני לא הראשון שזה קורה לו, מסתבר), אך ברגע שהתאפשר לי קניתי נעליים חדשות באמצע הטרק.
ההזדמנות באה ב-Passo Cereda – לקחתי משם אוטובוס לעיירה Fiera di Primiero (נסיעה של רבע שעה או חצי שעה – תלוי אם האוטובוס עוצר גם בעמק שיורד מ-Treviso Hut), ושם כבר קניתי נעליים חדשות.
למרות שהגעתי מוקדם לעיירה, ויכולתי לחזור ללון ב- Passo Cereda, העדפתי כבר ללון בעיירה עצמה – יש שם יותר עניין. מכיוון שהאוטובוס חזרה ל- Passo Cereda בימי חול (אני הגעתי לשם ביום חול)
יוצא בשעות 6:18, 12:25 ומתישהו אחרי 17:00, נאלצתי לקום מוקדם ביום למחרת ולקחת את האוטובוס של 6:18.
(אני מזכיר שיום ההליכה מ- Passo Cereda ל- Boz הוא די ארוך, כך שאוטובוס הצהריים היה מאוחר מדי בשבילי).
הגיחה ל- Fiera di Primiero אפשרה לי גם להצטייד בסופרמרקט ששם באספקה ליומיים הארוכים שנותרו, ולמעשה נראית לי די מומלצת גם באופן כללי.
חלוקת הימים שלי הייתה כדלהלן:
יום 1: מונית מ-Brixen ל- St. Andrea, עלייה ברכבל, הליכה ל-Plose Hut ומשם לינה ב-Genova Hut
יום 2: לינה ב- Puez Hut
יום 3: לינה ב- Boe Hut (אין מקלחת ולא היו גם מפות למכירה)
יום 4: לינה ב- Malga Ciapella
יום 5: לינה ב- Passo di San Pellegrino
יום 6: לינה ב- Mulaz Hut
יום 7: לינה ב- Pradidaly Hut (אין מקלחת, אך הבקתה נראית חדשה ומיוחדת)
יום 8: לינה ב- Treviso Hut
יום 9: הגעה ל- Passo Cereda, אוטובוס ל- Fiera di Primiero ולינה שם
יום 10: אוטובוס חזרה ל-Passo Cereda ולינה ב-Boz Hut
יום 11: סיום ב- Croce d'Aune ומונית ל- Feltre.
מספר תובנות:
- מכיוון שלנתי במלון ב-Brixen בלילה שלפני תחילת הטרק, קיבלתי Brixen Card, שבין היתר מאפשר לעלות ברכבל מ-St. Andrea בחינם. אחרת עלות העלייה ברכבל היא 10 יורו.
פגשתי אדם שלן ב- Brixen ב- Youth Hostel – הוא לא קיבל Brixen Card.
- עלות המונית מ-Brixen לרכבל ב-St. Andrea היא 27 יורו.
- מבחינת עלות, אין מה לחשוש מללון בבתי מלון – העלות היא באותו סדר גודל כמו לינה בבקתות.
ב-Malga Ciapella לנתי ב- Albergo Malga Ciapella בחצי פנסיון בעלות של 55 יורו.
ב- Passo San Pellegrino לנתי ב- Hotel Arnika בחצי פנסיון ב-70 יורו (בחדר קטנטן).
יכול להיות שיש בתי מלון זולים יותר.
ב-Fiera di Primiero לנתי ב- Albergo Clarofonte ב-58 יורו (ללא ארוחת בוקר, מכיוון שהייתי צריך לצאת מוקדם).
- עלות המונית מ- Croce d'Aune ל- Feltre היא 20 יורו.
- ב- Malga Ciapella התקשיתי למצוא את המשך השביל – כשיורדים בכביש הראשי, ומגיעים ל- Albergo Malga Ciapella, יש להקיף אותו, וללכת לפי השילוט אל מחנה ה-Camping – הכל על אספלט סלול.
- יש מספר מקומות בשביל ששונים מהסימון במפה. לדוגמא היציאה מ- Passo Cereda לכיוון בקתת Boz.
במקרה זה, המשך השביל נמצא בדיוק מול Ref. Cereda – הוא מתפצל מהכביש הראשי.
- ברוב הבקתות יש מקלחת. בכולן צריך לקנות ז'יטון להפעלת המים.
בחלק מהבקתות ההגבלה היא של זמן (בדרך כלל 5-7 דקות), ובחלק ההגבלה היא של ליטרים (20-30 ליטרים).
אני מוצא את הגבלת הליטרים עדיפה, מכיוון שאפשר לסגור את הברז תוך כדי.
- באחד הפוסטים נכתב על התנאים הלא מספקים ב- Mulaz Hut. יכול להיות שהם השתפרו, אבל אני מצאתי את הבקתה ככלל הבקתות.
מעבר לזאת, המקלחת הארוכה ביותר הייתה שם – 30 ליטר של מים.
- לטעמי, האוכל הטוב ביותר הוגש ב- Genova Hut. זו גם הבקתה היחידה שבה ניתן היה להזמין ארוחת בוקר מהתפריט.
בכל שאר הבקתות ארוחת הבוקר הייתה קונטיננטלית (לחם, חמאה, ריבה ותה/קפה).
מצטער על האורך, אבל אני מקווה שלפחות מי שיוצא לטרק, יימצא בזה עניין.