הקדמה:
אני כותב כאן, מהסיבה שהפורום עזר לי מאוד לקראת הטיול. זה טיול שצריך להתכונן אליו, אגב אחד מהחלקים הכיפים של הטיול , זו ההכנה.
אנחנו אחים בני 49 ו- 44.
חשבנו על המסלול הזה משנה שעברה לאחר שקרובת משפחה עשתה אותו בספטמבר 2015 וחזרה כולה נלהבת, הזרע נטמן.
לקראת קיץ 2016 נתאפשר לי ולאחי לצאת לכמעט שבוע לארופה, התלבטנו בין כמה יעדים לבסוף בחרנו TMB, למרות שלא היו לנו 11 ימי הליכה לעשות.
בתחילה רצינו להזמין לראשון ליוני, הרי כאן בארץ כבר חם אז בוודאי זה מועד מצויין לצאת לדרך, לאחר שקראתי את קורות STARRY NUGHIT שהתחיל באמצע יוני את ההליכה הבנתי שהמועד לא טוב, צריך לדחות.
הסתכלתי באתרי הביקתות הבנתי שהם מתחילים באמצע יוני רק להפתח. ואז היו דיבורים על הרבה שלג.
בסופו של יום הכי מאוחר יכלנו לצאת בראשון ליולי 2016 בטיסת איזי גט לגינבה. טיסות זולות, עלה לזוג הלוך חזור 1800 ש"ח. ללא מטען.
אגב את המקלות שמנו בתיק גב, העלינו לטיסה גם בהלוך וגם בחזור, הקפדנו לשים את המכסה פלסטיק על החודים, אף אחד לא דיבר , לא אמר דבר. למשל זו היתה נקודה שלא היתה ברורה לנו בטרם היציאה לטיול.(אין ביטוח שדווקא לך או לך כאשר תעלו על הטיסה, לא יורידו את המקלות בבהלה....).
עקבתי כאן באתר אחר השלג, מזג האוויר, הבנתי שלא ניתן לדעת מראש דבר וכי מזג האוויר עשוי להשתנות באחת.
עוד דבר חשוב בעניין השלג ומזג האוויר, כל שבוע משנה באופן דרמטי את מצב השביל, בדיעבד כנראה להתחיל קצת אחרי תחילת העונה שומר על האיזון של לראות שלג, ללכת על שלג לעומת תנאים קשים ובלתי עבירים.
שלג: אני לא רגיל ללכת על שלג, בדיעבד, זו חוויה, ניתן להתרגל ולתרגל לקראת ההגעה למעברים שיש בהם שלג, סה"כ הולכים, עוברים , יש לנו נעלי הרים טובות ומקלות. כמובן שצריך להזהר , לא כדאי "סתם" לסובב קרסול ולהתעסק עם "החילוץ"...
קצב: השביל משולט בצורה טובה לכל אורכו, יש בעקר בצד הצרפתי נתונים תכופים של זמן הגעה ליעד הבא, לקחת זמנים ולראות כיצד אתה ביחס לזמן עוגן שהם נותנים, אצלנו זה היה די דומה לזמנים שהם נתנו, כך ניתן לתכנן טוב יותר את ההליכה, ניתן לעשות הפסקות ארוכות/תכופות בנקודות עוצרי נשימה על התוואי. ביום הראשון עבר דרכנו מירוץ טרייל רנניג בשטח, אנחנו לא באנו למירוץ , באנו לספוג את הנוף, את המקום, את האווירה, כדאי לנצל את שעות התאורה הרבות שם, "המגבלה" זו ארוחת הערב בשבע, שזה טקס בפני עצמו.
מסלול: עם כיוון, נגד הכיוון? לנו היה מצויין נגד כיוון השעון ניתן לקשור קשר עם מספר הלכים בדרך.
ימי הליכה: לנו היה "רק" 4 ימי הליכה מתוך 11 , לא כדאי, לקפוץ, לדלג , לעבור, עדיף לעשות ברצף, לדעתי למסלול מקוצר הדרך שלנו היתה טובה, יפה ונגישה ובסופו של דבר לשלב יום רכבלים זו חוויה שכדאי לעשות.
יום רכבלים: גם מי שעושה את כל המסלול, ובוודאי את חלקו , כדאי לפנות יום לטיול רכבלים מקורמייר (אטליה) לשמאוני (צרפת), או הפוך (למרות העלות היקרה, אם כבר הגעת לשם , לא תעלה?).
משקל/תרמיל: עדיף ללכת אולטרה לייט, כל מי שהלך עם ציוד כבד /תרמיל גדול , סבל! לקחתי תרמיל של 30 ליטר עשה את העבודה מצויין ועוד היה לי מקום.
ציוד: ביגוד דרי פיט הכי טוב, קל , מתייבש מהר, נוח. חולצה עדיף שרוול ארוך (דרי פיט) בגשם בקור - ברור, בשמש- מגן מהשמש, תמיד אפשר להפשיל שרוול. מכנסים - לקחתי שתי זוגות מהמכנסים המתפרקים אחד להליכה והשני לערב, הם פשוט קלים ונוחים. גרביים לקחתי עבות ונוחות- זה היה הפריט היחיד שלא היה דריי פיט ולכן קשה לייבש אותו שם. נעליים- חיוני נעלי הרים טובות וכדאי נגד מיים, הולכים בשלג, עוברים במיים, ולמזלי עברתי את ההליכה ללא יבלות ו/או שאר פגעים. היה יבש וחמים. אגב, היו מקרים שצריך לחצות פלג מיים שוצף-עדיף להוריד נעלים גרביים לעבור יחף ולהשאר יבש לשאר יום ההליכה.
כושר אירובי: לטעמי מספיק סביר מינוס, אסביר: אירובי ניתן "לרפא" ביותר מנוחות, יותר מנוחות ארוכות, מובן שעדיף כושר שיא אבל ראיתי על השביל לא מעט אנשים מבוגרים וכאלו שלא נראו רצי מרתון... לעומת זאת הרגלים, יותר נכון בברכיים צריך וכדאי להשקיע.
רגלים: זה כלי העבודה העקרי שלנו, צריך לחזק אותם במיוחד את כל מה שתומך בברכים , סקוטים/כח /מדרגות כל דבר שמחזק את הברכיים. ברכיים לא מתפקדות, ידפקו את הטיול וחבל.
מקלות: אנו לא רגילים אליהם , זה נראה סרח עודף. אבל כדאי לקחת לי זה עזר מאוד בשלג, בעליות ויותר מכך בירידות. (למעשה זה מה שיש שם או עליות או ירידות והירידות מעצבנות הרבה יותר). בארץ עשיתי כמה טיולי הכנה עם הנעלים והמקלות בכדי להתרגל זה עזר, לעלות להר תבור ולרדת(צריך לעשות זאת 4 פעמים ברצף בכדי לקבל את היקף העלייה והירידה ב TMB, דבר שכמובן לא עשינו). אגב, אח שלי כל הזמן קיטר על המקלות, למה הוא צריך אותם זה רק מפריע לו וכו' אבל הוא כמובן לוקה בזכרון קצר ושכח כמה נעזר בהם במספר נקודות קרטיות...
ארוחת ערב: זה טקס שלא ניתן לוותר עליו, ארוחה של שעתיים וחצי שהסועדים מצויים בשבי וחייבים לשוחח, להכיר, פשוט מצויין, בדיעבד היה זוג שפגשנו ביום האחרון שהיה בטוח כי אנו חלק מקבוצה גדולה יותר....
הכי חשוב להנות!
נערך ע"י מנהל יום ראשון 06 אוגוסט 2017 14:28:33(UTC)
| סיבה: לא צויינה