4 שעות הליכה ואז שעתיים שחיה באגם ועוד שעתיים לבירה וצ'יפס ליד האגם

בקיצור יום מלא

תודה. מצאתי ברשת דגימת GPX של הקטע שדי חופפת את התוואי ב OSM.
אני צריך עוד לחשוב אם להוסיף את זה למפת ה TMB ואם כן אז כתוואי חלופי עד שמפה (עם האוטובוס) או כמסלול צד. 
תודה בכל אופן על הרעיון. האגמים והתצפיות נראים נהדר והטיפוס בויה פראטה ל 2950 בכלל חגיגה... 

היי! אשמח שתעזור לי בפרטי, להבין יותר איך אני מגיע

שלום לכולם.. לפני כשבועיים אני ואחי חזרנו מסובב מון בלאן טיילנו מ18 בספטמבר עד ה24..אפרט לכם על הציוד,הטיסות והסעות, בקתות וטיפים. בחרנו בטרק זה גם משום שהטיסות נחשבות לזולות וגם בגלל האוכל,הביקתות הפינוק והנופים שמאפיינים את אירופה.  נסיוני לפני הטיול היה טרקים וטיולי יום בדרום אמריקה ואחי טייל בגיאורגיה לפני כחודש.
ציוד: תיק אוספריי אקסוס 48 ליטר. 2 חולצות דריי פיט,חולצת דריי פיט ארוכה נייק. חולצה תרמית קצ׳ואה,מיקרופליז אאוטדור,מעיל פוך קצ׳ואה, כובע קולומביה,מקלות הליכה דוייטה וכפפות. מכנס טיולים ,מכנס קצר. 3 זוגות גרביים smartwool. טייץ ארוך נקנה בשאמוני,משקפי שמש בולה,נעלי הליכה אסולו, סנדלים xero shoes, בף, כובע וחם צוואר קצ׳ואה,כפפות חמות גורטקס, פנס בלאק דיאמונד, 2 סטיקלייטים לחירום, שלוקר (לא היה צורך), כירבולית,מגבת טיולים,מפות, תיק רחצה ועזרה ראשונה, 10 מנות אבקת חלבון ושקיות ניילון.
הטיסה לז׳נבה עלתה כ260$ והוזמנה כחודש מראש. הלוך עם לופטהאנזה, קונקשן שעה במינכן וחזור עם סוויס עם קונקשן שעה בציריך.
חשוב לציין שכל הבקתות הוזמנו מראש בארץ.
לאחר הנחיתה ב11 בלילה העברנו כ6 שעות בשדה התעופה בניסיון לישון (לא לקחנו מלון כי רצנו לטייל יום למחרת וגם לחסוך קצת כסף).  ההסעה היתה של easybus עלתה כ30 יורו לשנינו. יש להדפיס מראש את הכרטיסים ולהציג לנהג, היינו היחידים על ההסעה. לאחר כשעה נסיעה (והרבה פרפרים בבטן) הגענו לשאמוני. בבוקר היה קר מאוד ולמזלנו עד שנפתחו בתי הקפה מצאנו מחסה ואינטרנט בבית מלון (בלי לשאול וקצת בחוצפה פשוט נכנסו פנימה בשקט). לאחר מכן אכלנו ארוחת בוקר מאוד טובה בbuck's התארגנות ויציאה לטיול יום בלאק בלאן (האגם הלבן). ירידה בתחנת les praz de chamonix. לוקחים רכבל גדול ל la flegere ולאחר מכן עולים עוד בכיסאות סקי לindex.  עלה 14 יורו הלוך חזור. כדאי לשמור את הכרטיס רכבל כי זה מקנה הנחה למי שירצה לעלות בהמשך לתצפית המפורסמת בaiguille du midi. אחד הדברים המצחיקים שקראו לנו ברכבל הסקי היה שלא הורדנו את סוגר הברזל שמאבטח אותך שלא תיפול מהרכבל,אחי ואני מעולם לא עשינו סקי כך שהאחראית על הרכבל לחצה על כפתור חירום ועצרה את הרכבל, רק לאחר מספר תנועות ופנטומימה מאוד מושקעת הבנו שצריך להוריד את הסוגר. לאחר שירדנו מהרכבל ולהפתעתנו הרבה ראינו שכל צידי המסלול עמוסים בשלג. קצת משחק בשלג ויציאה לדרך. הליכה כשעה עד לבית הקפה המפורסם באגם, היה קר מאוד מד המעלות הראה 0 מעלות וירד עלינו קצת שלג. מומלץ לשתות שוקו או לאכול משהו קטן ומשם לרדת לרכבת fleger. לאחר סיבוב קצר בעיר, משהו קטן לאכול במקדונלד'ס נכנסנו לחנות מאוד מומלצת בשם technique extreme chamonix שם קנינו טייץ ב10 יורו וכפפות בלאק דיאמונד ב20 יורו. מומלץ מאוד להשלמות ציוד. באותו הלילה ישנו בrocky pop מלון מאוד נקי,מסודר וארוחת בוקר מצויינת עם נוף להרים. עלה 310 ש"ח לזוג.
משם קו אוטובוס קצר לרכבל bellevue עלה 14 יורו וחסכנו שעתיים של עלייה לא נחוצה. בחרנו ללכת דרך הווריאנט ולסיים באותו יום בקונטמין. אחרי עלייה לא קלה הגענו לנוף יפה מאוד בcol de tricot, הדרך הייתה עמוסה בבוץ ושלג בצידה. לאחר מכן ירידה ל  Refuge de Miage, ממליץ מאוד על האומלט שלהם והשוקו החם. משם התקדמנו לקונטמין, הצטיידנו בסופר בלחם. סיום יום בgite la pontet הביקתה ממוקמת כחצי שעה הליכה על הכביש,יום ההליכה הכי קל שהיה לנו הגעה ב17:30 .המחיר הוא 50 יורו ללילה כולל ארוחת ערב וארוחת בוקר בסיסית מאוד. כיבוי אורות ב22:00 . ארוחת הבוקר בבקתות לרוב מוגשת בין 7-8 בבוקר. תחילת הליכה בבוקר לכיוון בקתת בונהום, המפס מי מראה על 11 ק"מ רק בעלייה ואכן כך היה. ככל שהתקדם היום מזג האוויר הלך והחריף. שרר ערפל כבד בכל האיזור. החל לרדת עלינו שלג שלגמרי עדיף על גשם, אחי בהתלהבות שיא, פעם ראשונה שהוא רואה שלג שיורד.  שיא הסופה היה בcol du bonhomme, קור אימים, כל המטיילים באותו היום ברחו למחסה שם בניסיון להתלבש יותר חם ולהתחמם קצת.  משלב זה כבר התחלנו ללכת על שלג שנערם,לפעמים אפילו היה קשה למצוא את השביל. המשכנו ללכת עד שהגענו לפיצול שבילים, אך השילוט לא היה ברור. פתחנו את המפס מי וגילינו שאנחנו כ200 מטרים בסה"כ מהבקתה אך בגלל הערפל לא ראינו ליותר מ10 מטר. הסתבר לנו כעבור רגע שהשילוט לבקתה הונח על הקרקע אך נקבר מתחת לשלג,סידרנו את השילוט והפנינו שני מטיילים אמריקאים לכיוון הנכון. כשהגענו לבקתה הייתה תחושת הקלה עצומה, היו שלבים בהליכה שלא הרגשנו את כפות הידיים והרגליים מהקור אבל לא עצרנו לרגע כדי שהגוף לא יתקרר הגעה ב15:30, שילמנו 50 יורו לחצי פנסיון, אכלנו גם אומלט מצויין שהגענו והזמנו פיקניק למחרת שהסתבר כסביר. באותו לילה כל המטיילים שסחבו אוהלים ישנו בבקתה בגלל הקור והשלג. מטיילים מנוסים העריכו את הטמפרטורה במינוס 5 ובשילוב רוחות גם למעלה מכך. ראינו גם לא מעט מטיילים שבחרו להמשיך בסופה עד לchapieux , לטעמי מאוד לא מומלץ לאור העובדה שהתחזית הראתה שלמחרת בהיר.
באותו הערב הצטרפו לחדרינו זוג מטיילים ישראלים מודאגים שהגיעו לבקתה בשעות אחר הצהריים, לטענתם שטיילו הסופה החריפה והיה קשה מאוד להתמצא באיזור, הם אפילו שקלו לפתוח אוהל באמצע השביל ולחכות למחרת. אחוזי דאגה החלטנו שלא נלך בווריאנט ונלך בדרך הארוכה והנמוכה יותר לchapieux, בעודינו מתארגנים לארוחת הערב הבחנו במטייל בריטי ותיק שנובר במפות. הוא טען שלדעתו ניתן יהיה ללכת בוריאנט, שמזג האוויר יהיה מצוין אך הוא לא בטוח מה עומק השלג. על הדרך גם הראה לנו טיפוס אלפיני שעשה וגם הרבה תמונות. הוא סיפר לנו שנשאר לו עוד שבוע לחופשה אז הוא בחר לעשות את המון בלאן עד קורמאייר ומשם יחזור בואן שלו לאנגליה. קבענו בארוחת הערב שלמחרת נצא עם גרהאם הבריטי וזוג חברים אמריקאים. קמנו בבוקר בדיוק לפי התחזית, שמיים בהירים והרבה שמחה. השלג בתחילה היה בעומק 30 ס"מ הגענו לאחר הליכה לא ארוכה לcol des fours. גרהאם טען שניתן להגיע לתצפית היותר גבוהה tete nord des fours. בשלב זה חברו אלינו אנשים נוספים ומקבוצה של 5 אנשים גדלנו ל13 מטיילים. השארנו את התיקים והתחלנו את הטיפוס,לאחר כחצי שעה ושלג בעומק חצי מטר הגענו לפסגה, במהלך העלייה עצר גרהאם כל מספר דק' וספר שאכן כולם נמצאים ממש כמו מדריך אחראי. הנוף למעלה היה מדהים ניתן היה לראות את כל רכס האלפים מסביבנו והיינו מעל גובה העננים, השמיים היו בהירים ונקיים. קצת תמונות וקריאות שמחה וחוזרים מהוריאנט למטה. הולכים בשיירה ארוכה כל הדרך למטה , מידיי פעם מחליקים ומועדים,לפעמים נופלים לבור בעומק 80 ס"מ אבל בסך הכול אפשרי וחווייתי.עוצרים ב la vills des glaciers, שומעים שמוכרים גבינה איכותית במקום. מציצים פנימה ורואים אדם מבוגר שישן צהריים, מחליטים לוותר על הגבינה ולא להעיר אותו, משם כל אחד מתפצל לדרכו . אנחנו עורכים עצירת צהריים וממשיכים ללכת יחדיו עוד כשעתיים עד שמתפצלים (כל אחד והקצב שלו). חוצים את הפס ונכנסים לאיטליה, מגיעים לאליזבטה אחריי יום מתיש ב17:30, המפס מי הראה 19 ק"מ הליכה. הזמנו חצי פנסיון ב50 יורו וכד יין אדום בארוחת הערב. (ערב ראש השנה ) יישבנו ופיטפטנו עם המשפחה האמריקאית מטנסי  שמספר שעות לפני עלו איתנו לתצפית הגבוהה,מחליפים חוויות ונהנים. קמים בבוקר בתכנון לסיים בברטוני, המפס מי מראה על 19 ק"מ גם כן, מתחילים במישור ואז עוברים לעלייה מאוד ארוכה עד לרכבל הסקי maison vieille. מתחילים ירידה תלולה וארוכה (שוברת ברכיים) פעם ראשונה שהאדמה יבשה והמזג אוויר חם יחסית 22°, בירידה פוגשים בנחש (צילמתי אבל לא ידוע אם ארסי)ומגיעים לקורמאייר. רעבים מאוד הולכים לפיצרייה המומלצת pizzeria du tunnel ולוקחים מגש בתוספת גבינת ברי עם בירה מצויינת בצד. מסתובבים בעיר בזמן שמסתבר שיש סיאסטה בצהריים והעיר די סגורה.. בדיעבד המלצתי היא פשוט להיכנס לבוקינג ולהזמין מלון בקורמאייר, יש מגוון רחב של אפשרויות לינה בעיר וגם ניתן להסתובב בשעות הערב בשונה מבקתה שאתה די "כלוא".  מתחילים עלייה מפרכת לבקתת ברטוני שנמשכת שעתיים. מגיעים לבקתה ב18:10. וזוכים לייחס חשדן ולא כ"כ נעים מהגברת המבוגרת בקבלה(לא דוברת אנגלית). הגברת מחייבת את אחי להשאיל ליינר ב3 יורו,כאשר שואלת לגביי ואני אומר שיש לי היא מחייבת אותי לפתוח את התיק ולהראות לה. חשוב לציין שאחי כלל לא השתמש בציפית הזו ולא היה שום צורך בה, קיבלנו שמיכות ללא שום קשר. ארוחת הבוקר הייתה בסיסית ביותר וכללה 2 צנימים מאריזה, ריבה וקפה,כך שאת כל חוסרי החלבון בארוחת הבוקר השלמתי עם האבקה שהבאתי מהארץ.התכנון למחרת היה ללכת על לבקתת בונאטי מדובר בשעתיים וחצי הליכה.יצאנו ב9 בבוקר ולאחר הליכה של פחות מ3 שעות בתוואי קליל הגענו לבקתה. בחרנו לאכול שם צהריים ולאחר התלבטות קצרה החלטנו להמשיך עד לה פולי בשוויץ. סיימנו לאכול ב1 וחצי בצהריים (חיכינו עד שהמטבח נפתח). מכאן כבר הגברנו קצב והגענו לבקתת אלנה שהייתה סגורה, מכאן יש עלייה קשה של שעה ( ראינו לא מעט רוכבי אופניים אומללים שעולים עם האופניים לצידם) ומגיעים לנקודת הגבול עם שוויץ grand col ferret, מכאן יש ירידה מאוד ארוכה ומפותלת עד לה פולי שלקחה לנו כ2:30 שעות. הגענו באותו היום ללה פולי בשעה 18:30 עייפים מאוד ולאחר 21 ק"מ . ישנו במלון mayajoie, המחיר 35 יורו ללילה ללא ארוחות . ללא ספק אחד המקומות היותר טובים בטיול. הגברת השוויצרית הייתה נחמדה מאוד וגם הדריכה אותנו כיצד ניתן להגיע לז'נבה. אכלנו פיצה מאוד טעימה במרכז העיירה. למחרת בבוקר קמים לבוקר עמוס מבקרים, לפתע העיירה המנומנמת התעוררה לחיים,בעודנו מטיילים בין הדוכנים השונים ניגש אלינו זוג והסביר לנו על מה פשר המהומה. בסוף הקיץ כלומר בסוף ספטמבר הפרות חוזרות מהמרעה לרפת (הן לא יכולות לרעות בשלג) תושבי העיירה עורכים מצעד בו צועדות הפרות בטור לאורך העיירה ובזמן זה האנשים מוחאים כפיים ומודים לפרות על תרומתן הטובה. שוויץ נחשבת למעצמה כלכלית הרבה בזכות תוצרת החלב שממנה מפיקים גבינות ושוקולדים ועל כך מודים השוויצרים. מלה פולי לקחנו אוטובוס לorsieres (שילמנו לנהג 57 יורו מראש על כל הנסיעה כולל רכבות עד לז׳נבה, מאוד יעיל וחוסך זמן). מorsieres  עלינו על רכבת עד ל sembrancher החלפנו רכבת והמשכנו עד martigny שם הקיפה הרכבת את כל אגם ז׳נבה עד לשדה התעופה, שם יש שאטל חינם למלון nash airport hotel. מלון מאוד נקי ומסודר,עלה לנו 450 ש"ח ללילה ללא ארוחות, היתרון של המלון שהוא קרוב לתחנת אוטובוס ומרחק הליכה מהקניון. יש גם שירות שאטלים חינמי לאורחי המלון כל שעות היום לשדה התעופה.ממליץ מאוד להסתובב באיזור האגם של ז׳נבה, יש מסעדות טובות ואווירה רגועה ושקטה. לאחר יום וחצי מנוחה בעיר חזרנו לארץ, עייפים אך מרוצים ושבעים מנופים מרהיבים. 20170917_095127_HDR.jpg (1,284kb) downloaded 12 time(s). 20170917_095032.jpg (4,709kb) downloaded 9 time(s). 20170920_101232.jpg (5,111kb) downloaded 5 time(s). 20170919_151132.jpg (4,517kb) downloaded 6 time(s). 20170920_094922.jpg (5,007kb) downloaded 6 time(s). 20170919_115615_HDR.jpg (3,991kb) downloaded 13 time(s). 20170920_092435.jpg (4,857kb) downloaded 14 time(s). 20170919_131937_HDR.jpg (3,855kb) downloaded 12 time(s). 20170921_125309.jpg (8,335kb) downloaded 13 time(s).

TMB בסוף אוקטובר (20-27/10/2017) - 8 ימי הליכה

חלוקת מסלול (לינות)

1) Les Contamines (דירה דרך Airbnb במחיר 40 אירו).

2) Refuge de la Croix du Bonhomm (חדר חורף מעולה. קמין עם חדר עצים להסקה. גז לבישול, מיטות בסמוך לקמין. 10 אירו דמי שימוש).

3) Refuge La Casermetta (חדר חורף מאולתר. הרפיוג נמצא כרגע בעבודות הסבה ממוזאון לרפיוג מלא. צפוי להיפתח לציבור הרחב בשנה הבאה).

4) Courmayeur (לינה ב Maison Saint Jean במחיר 110 אירו לזוג B&B. מלון די סביר. רוב המלונות הטובים סגורים באוקטובר). 

5) Refuge Helene (חדר חורף בסיסי ביותר. 10 מיטות קפיץ חד קומתיות ולא נוחות + שולחן אוכל. אין דמי שימוש).

6) Orsières (לינה ב Hôtel Terminus במחיר 200 אירו לזוג HB - ברוכים הבאים למחירים של שוויץ). 

7) Col de la Forclaz (לינה במלון קול דה לה פורקלז במחיר 180 אירו לזוג HB).

הרעיון בהליכה של ה TMB בסוף אוקטובר היה לנסות ולהפסיק את ההפחדות שעושה זמי בפורום לכל מי שמתכוון ללכת את ה TMB אחרי אמצע ספטמבר. כבר שנתיים ויותר שאני טוען ומדווח מהשטח על כך שההתחממות הגלובלית הפכה את ספטמבר לחודש חם ואת אוקטובר לחודש מתאים לטיולים אלפיניים. סוף אוקטובר הוא אמנם תאריך מאוד גבולי ולא מומלץ, אך ההליכה עדיין אפשרית רוב הזמן. חודש נובמבר כבר נמצא לגמרי מחוץ לתחום. הגעתי לתחילת ההליכה בכושר טוב אחרי כמעט חודש של הליכה באלפים של איטליה וצרפת. הצטרף אלי אלי שהוא רץ מרתון וטריאתלוניסט מושבע הנמצא בכושר מעולה. המטרה שלנו היתה ללכת את המסלול בוריאנטים גבוהים ופחות מוכרים. המשימה הזאת לא הוכתרה בהצלחה, גם בגלל אילוצי שלג וגם בגלל חוסר מוטיבציה.  

 

יום הליכה ראשון (לה-זוש => קונטמין)
ממלון רוקי פופ המומלץ בלה-זוש הלכנו 3 ק"מ על הכביש עד לתחילת העליה בתחנת הרכבל Bellevue. במהלך העונה הרכבל חוסך עליה של 700מ' שחציה על כביש. מחוץ לעונה אין ברירה וצריך לעלות ברגל. קושי נוסף שצריך להיות מודעים לו בהליכה מחוץ לעונה, זה שאין אפשרות לחצות על הגשר התלוי לפני תחילת העליה לקול דה טריקו, משום שמפרקים את שלבי העץ על מנת שלא יפגעו מהשלג. האמיצים יכולים לנסות ולחצות את הגשר על כבלי הפלדה, אך עם משקל על הגב זה לא מומלץ ועדיף לחצות ברגל את הנחל הקפוא. סך הכל, עד לעיירה קונטמין, זה יום הליכה די קשה עם הרבה עליות וירידות. יש לשים לב שהכפר מיאז נטוש בסוף אוקטובר ואין לאורך הקטע מים מברזים אלא רק מי נחלים. בקונטמין יש סופרמרקט וחניות שפתוחות כל השנה אז לא צריך לסחוב אוכל מלה-זוש. 

 

יום הליכה שני (קונטמין => רפיוג בונהום)   
התחזית ליום זה לא היתה טובה ושלג היה צפוי לרדת משעות הבוקר. יצאנו מקונטמין בגשם קל וכשצברנו מספיק גובה, ברפיוג לה-באלם, התחלנו ללכת בשלג. לקראת פאס בונהום, השלג התחזק וירד עלינו ערפל. בתנאים כאלה מאוד קשה ללכת משלוש סיבות. ראשית, השלג מצטבר במהירות על השביל ומכסה אותו. שנית, המשטח הלבן בערפל גורם לאובדן תחושת עומק, קשה מאוד לראות תלוליות או שקעים והכל נתפס כמשטח חלק. שלישית, הרוח עם השלג מכים בפנים ומקפיאים את הקרניות. חייבים למצמץ הרבה על מנת שהעיניים לא יקפאו. הליכה בסופת שלגים מפאס בונהום לרפיוג בונהום, היא סכנת נפשות שמומלץ להימנע ממנה. אנחנו הלכנו על פי הקלטת GPS טובה שהתאימה בדיוק לתוואי. בלי GPS אסור להתקדם במצבים כאלה כי זאת פשוט התאבדות. הדבר הנכון לעשות הוא לרדת חזרה בגובה על העקבות שהשארנו בזמן הטיפוס ולקוות שהסופה לא כיסתה אותם. עד שהגענו לרפיוג בונהום, כבר הצטבר על המסלול לפחות חצי מטר שלג וחששנו מאוד שהשלג ימשיך לרדת כל הלילה וימנע מאתנו לעזוב את הרפיוג למחרת. דיה צרה לשעתה. ברפיוג בונהום אין חדר חורף אלא פשוט משאירים את כל הרפיוג פתוח וסוגרים רק את המטבח הראשי ואת חדרי השירותים. ברפיוג יש חדר עצים להסקה עם תאורה והקמין פועל ללא דופי. מטבח קטן עם כיריים גז, מאפשר לבשל ארוחות חמות. ציוד מטבח לא חסר שם. סירים, מחבתות, שמן, אורז. יש הכל. לצורך מים הפשרנו מהשלג שנערם מחוץ לדלת. עבר עלינו לילה חמים ונעים כשבחוץ משתוללת הסופה.  

 

יום הליכה שלישי (רפיוג בונהום => רפיוג קסרמטה) 
ביום הזה היינו אמורים לטפס במסלול אתגרי לרפיוג רובר בלאן המבודד. התוכנית הזאת התפוגגה עם השלג וגם האלטרנטיבה של ירידה לרפיוג מוטט דרך קול דה פור הפכה בלתי אפשרית .האופציה הפתוחה היחידה היתה לרדת לשפייה, ללכת משם על הכביש לרפיוג מוטט ולטפס על דרך הגיפים הרחבה לפאס סיינה (Col de Seigne) בתקווה שהפס עביר. הירידה לשפייה בשלג היתה מאוד אתגרית בחלק הראשון עם הרבה מאוד שקיעות עד המותן והתקדמות איטית. הפעם לא היתה לנו הקלטת GPS של המסלול אבל התוואי על מפת ה GPS היה די מדוייק. לא פעם ולא פעמיים החמצנו את השביל בכמה מטרים, אבל הצלחנו תמיד לתקן את הטעות בחיתוכים מהירים. הבעיה בקטע הזה היתה המים שזורמים מתחת לשלג. המסלול לשפייה חוצה הרבה פלגים קטנים וברגע שמאבדים את השביל, אפילו במטר, שוקעים בשלג עמוק והנעליים מתחילות לספוג את המים שזורמים מתחת לשלג. השלג עצמו לא גורם להרטבה של פנים הנעל אבל הזרימה של הנחלים מתחת לשלג חודרת ללא רחמים. מזל שהשלג לא ירד באותה עוצמה וכמות כמו בסופה שחווינו אתמול מפאס בונהום. בשפייה השלג היה נמוך ועד לרפיוג מוטט הגענו במהירות. הטיפוס לפאס סיינה עבר בקלות רבה יחסית והשלג בשלב הזה כבר התחיל להפשיר עם התבהרות השמיים. גלישה קצרה מהפאס הביאה אותנו לרפיוג קסרמטה המחודש. במקום נעשו עבודות שיפוץ נרחבות והרפיוג היה פתוח. התכנית שלנו לישון באוהל על השלג הוחלפה בלינה נחמדה על רצפת עץ. 

 

יום הליכה רביעי (רפיוג קסרמטה => העיר קורמיור) 
קמנו לשמים כחולים ושמש מפנקת. השלג כבר הספיק להפוך לבוץ והתקדמנו במהירות בירידה לרפיוג אליזבטה. את הקטע מאליזבטה לקורמיור יצא לי ללכת פעמיים בתוך חודש. פעם ראשונה מקורמיור לאליזבטה בזמן הליכה על מסלול AV1 והפעם בכיוון ההפוך. זה ללא ספק אחד הקטעים היפים ביותר של ה TMB והוא גם קטע יחסית קל למי שהולך אותו נגד כיוון השעון. זאת תהיה טעות גורפת ללכת בעמק במקום במסלול הגבוה. צריך להיות מזג אוויר ממש גרוע על מנת שתהיה סיבה ללכת על הכביש בעמק עד לקורמיור. 

 

יום הליכה חמישי (העיר קורמיור => רפיוג אלנה) 
במזג אוויר מושלם, התחלנו בטיפוס הארוך מקורמיור עד לקול סאפין דרך רפיוג ברטון. כמו הקטע מרפיוג אליזבטה לקורמיור, גם קטע זה הוא לא פחות מנפלא, עם תצפיות נהדרות על המון בלאן והליכת רכס מרשימה. מקול סאפין עד לרפיוג בונטי הדרך קצת פחות מרשימה אך מבונטי לרפיוג אלנה, זו שוב הליכת נוף נהדרת. סך הכל מדובר ביום הליכה קשה עם הרבה עליות וירידות. חדר החורף ברפיוג אלנה הוא לא מפנק בלשון עדינה. 

 

 יום הליכה שישי (רפיוג אלנה => העיר אורסייר)
עוד בוקר נפלא. התכנית ביום הזה היתה להגיע לעיירה Chanton ולישון בשטח על מנת לטפס למחרת לרפיוג אורני המבודד (Cabane d'Orny). הבעיה היתה, שאחרי הלילה המזופת בחדר החורף של רפיוג אלנה, לא התחשק לנו עוד לילה בלי רחצה בשטח ולכן אחרי עצירה קצרה בעיירה לה-פולי, החלטנו לוותר על רפיוג אורני ולהמשיך ללינה מפנקת בעיר אורסייר (Orsières). זה היה אמנם יום די ארוך בק"מ, אך פרט לטיפוס הקצר בבוקר לפאס גרנד קול פרט, כל השאר ירידה נוחה.  

 

יום הליכה שביעי (העיר אורסייר => מלון קול דה לה פורקלז)
מזג האוויר המושלם המשיך. פתחנו את היום בטיפוס נהדר לאגם שמפה ושוקו חם על גדות האגם. משם הליכה נוחה לתחילת הטיפוס לאלפ בובין (Alpage de Bovine). המסלול מטפס ברובו ביער אך בסופו של דבר ישנן תצפיות יפות מלמעלה על העיר מרטיני. ללא ספק זאת הליכה הרבה יותר נוחה מהטיפוס המפרך דרך פאס ארפט, אבל אחרי שהלכתי פעמים בעבר את ארפט, וכל פעם מכיוון אחר, אני חושב שמעבר הארפט יותר יפה ויותר נכון וצריך להיות התוואי המועדף למי שלא חושש מהאתגר הגופני. המלון בקול דה לה פורקלז עמוס מבקרים היות והוא על הכביש. אין לי מילים חמות על מקום זה, לא על השירות ולא האוכל. פעם קודמת ישנתי בדורמטורי והפעם בחדר זוגי.   

 

יום הליכה שמיני ואחרון (מלון קול דה לה פורקלז => העיר שמוני) 
אחרי ירידה קצרה מפורקלז לעמק, השביל מתפתל בעליה עד לפאס באלם. את המסלול הזה כבר עשיתי בעבר ואז ירדתי ברכבל מרפיוג קול דה באלם (Col de Balme), הידוע לשמצה, לעיירה לה-טור (Le Tour). הפעם בחרנו לרדת לעיירה לה-טור במסלול הרבה יותר מתגמל ואתגרי שעובר ברפיוג אלברט1 (Refuge Albert 1er). הליכה מרפיוג באלם עד לרפיוג אלברט 1 היא נהדרת ונוחה. הרפיוג עצמו מרשים מאוד וממוקם בצמוד לקרחון אימתני. הבעיה היחידה בקטע הזה היא שצריך לרדת מהרפיוג עד לעיירה בשביל תלול באופן יוצא דופן. זה לא שביל שרוצים לעשות במזג אוויר בעייתי. מדובר באחת הירידות הקשות של האלפים, אם כי זאת לא ירידה ארוכה. בערך 1200מ' ירידה בגובה על מרחק של פחות מ 4 ק"מ. מומלץ ביותר. הוריאנט הזה התגלה כאחד היפים ב TMB. מהעיירה לה-טור יש קו אוטובוס חינם לשמוני שפעיל גם באוקטובר. 

 

סיכומו של דבר. טיול אלפיני באוקטובר הוא דבר אפשרי בוודאי בתחילת אוקטובר. גם אם יורד שלג, השלג הזה לא מצטבר ומעברי ההרים נשארים פתוחים בגבהים מתחת ל 2600מ'. אין לראות בכך המלצה לחסרי ניסיון לצאת למסלול בחודש אוקטובר, אך מי שמצוייד היטב לתנאי קור ומנוסה בהליכות שלג, לא צריך לחשוש יותר מדי שהמסלול יהיה בלתי עביר לחלוטין. הבעיות בהליכה באמצע סוף אוקטובר הן בעיקר בתחום הלינה והנוף. זאת תקופה ממש מתה בעיירות וכל הבקתות סגורות. לכן לינה צריכה להתבסס על חדרי חורף ועל היצע המלונות הקטן בעיירות. זה בהחלט מספיק אך דורש תכנון יותר מדוייק יחסית למרחב האפשרויות בעונה. מבחינת הטמפרטורות, אין בעיה והימים חמימים עדיין גם בגובה. ברור שבבקרים ובלילות קר מאוד, אבל בזמן ההליכה מספיקות תמיד שתי שכבות ולרוב שכבה אחת. הסכנה העיקרית בהליכה באוקטובר היא בזמן ירידת שלגים. אני לא ממליץ ללכת בשלג עמוק, למי שאין ניסיון בהליכת שלג + הקלטת GPS טובה של המסלול וביגוד מתאים. שימו לב שקרמפונים לא עוזרים בשלג טרי אלא רק בקרח ולכן אין שום צורך בקרמפונים בהליכה מושלגת של אוקטובר. אני חוזר ומדגיש - קרמפונים/מיקרוספייקס עוזרים להתמודדות רק עם משטחי קרח ולא עם שלג. לגבי הנוף, הצבע השולט הוא חום והתחושה היא של מדבר אלפיני. המסלול הרבה יותר יפה בתחילת העונה, בכלל בלי השוואה. אין כאן את השלכת היפה של ספרד והתכסית הצרובה לאורך זמן, לא עושה הרבה שמחה בלב. אז אם לסכם את הסיכום במשפט אחד - TMB באוקטובר אפשרי אך לא מומלץ.   

 

 

חציית הנחל לפני קול דה טריקו. את שלבי העץ בגשר התלוי מפרקים באמצע אוקטובר. 

 

 

הירידה לעמק מיאז מקול דה טריקו. ביוני-אוגוסט הצבעים לגמרי אחרים

 

 

רפיוג בונהום אחרי 24 שעות שלג. 

 

 

a

 

 

 

Lago Chécroui - דרומית מערבית לרפיוג Maison Vieille 

 

 

רפיוג Maison Vieille
 

 

 

תצפית מעל קול סאפין בדרך לרפיוג בונטי

 

 

רכס המונבלאן

 

 

בדרך לרפיוג אלנה

 

 

למי יש חשק לטפס 2000מ'?

 

 

שמפה.... מקום שתמיד כיף לחזור אליו

 

 

עצים בשלכת, קצת אחרי אלפ בובין

 

 

רפיוג Albert 1er והקרחון המרשים שלידו. דרך הרפתקנית לרדת לעיירה לה טור מקול דה באלם. 

 

נערך ע"י משתמש יום שני 27 נובמבר 2017 09:25:49(UTC)  | סיבה: לא צויינה

הטיול באוקטובר אפשרי, עובדה. מעבר לסכנות שמציב מזג האויר, הבעיה העקרית מחוץ לעונה היא שמקומות הלינה המסודרים בדרך סגורים.  

טיול מחוץ לעונה מוגבל למטיילים מנוסים בלבד, שמוכנים לקחת סיכונים (חלקם מיותרים לטעמי), ומוכנים להתפשר על לינה בתנאים ספרטניים.

99% מן המטיילים ילכו בעונה הרגילה. אך הטיול הזה לא היה מכוון אליהם אלא לפורום.  תאור הדרך יפה 

כל עוד בעלי הריפיוג'ים לא יחליטו ש"ספטמבר זה האוגוסט החדש" וימשיכו לסגור את הבקתות ב-20-15 לספטמבר

אז עדיין לפחות 50% מהנימוק של זמי תקף.

ובאופן כללי יותר- שינויי אקלים זה דבר שנמדד לאורך אלפי שנים. רצף חם או קר של כמה שנים ואפילו כמה עשרות שנים לא אומר כלום

והייתי מציע להיזהר מהסקת מסקנות גורפות. אגב, לפחות באלפים של אוסטריה וגרמניה החורף הגיע השנה מאוד מוקדם

שלגים ראשונים ירדו בספטמבר ובאוקטובר כבר ירדו שלגים משמעותיים (בשעה שאתה השתזפת לך בשמש באלפים של אאוסטה ו-וונואז'.)

בדקתי את רשימת הבקתות במדריך הצרפתי משנת 2016 מחודש מאי. בעמקים אין שום בעיה. יש בקתות שפתוחות כל השנה.

בהרים רב הבקתות פתוחות עד 15.9. מיעוטן פתוח עד 30.9. 3-2 פתוחות גם באוקטובר.

אפשר לטייל עד סוף ספטמבר ואף באוקטובר. התכנון צריך להיות על פי מקומות הלינה הפתוחים.

לא כל אחד מוכן ללון על הריצפה, ו/או ללא ארוחות מסודרות, ו/או בסופת שלגים. רב מוחלט של המטיילים ימשיכו לטייל עד 15.9.

בכל מקרה צריך לבדוק בכל עונה את תאריכי הפתיחה והסגירה של הבקתות, כי הם משתנים.

 

 

שלום לכולם,

חזרנו. היה מעולה. דבר ראשון, תודה רבה לכם.
היה לי המון זמן להתארגן ולתכנן ובזכות הפורום הזה והמומחים הגדולים שבו הכל תיקתק וההצלחה מושלמת.

אז הנה התרומה הקטנה שלי לפורום שיודע כמעט הכל

1. הטרק מוצף ישראלים. אז יתכן שזה בגלל שהלכנו בתקופת החגים ואנחנו לא היחידים שזה היה להם מאוד נוח.
בפועל בכל בקתה כחצי מהאנשים היו ישראלים.
בדיעבד זה היה חיובי בעיני. גם פגשנו המון אנשים איכותיים וגם תמיד היה עם מי להתייעץ ולעזור אחד לשני.

2. רצינו להתפנק ככל האפשר, ובכל מקום שהייתה אפשרות לקחנו חדר זוגי. אז בהקשר הזה:
 - בצרפת להשתדל להזמין ישירות מהמלונות ולא דרך בוקינג, מסתבר שהחל מ 2015 הוציאו חוק שמאפשר למלונות להציע מחירים זולים יותר וחברות התיווך הפכו להיות משהו לתיירים בלבד ולכן גם המחירים גבוהים יותר.
 - להזמין הרבה זמן מראש! וגם אם אז לא מוצאים חדר זוגי להמשיך ולבדוק מידי פעם כי יש ביטולים (ולא מעט)
 - היינו בדורמטרי גדול רק פעמיים (בבקתת בונטי ובמלון אדלוויז בלה-פולי) ולא היה נורא בכלל.
 - היינו בחדר לארבעה בבקתת בונהיים והיה מאוד צפוף.
 - היינו בחדר לארבעה בבקתת אליזבטה שהיה מצויין.
 - בקתת La Grand Ourse בעיירה trient זוכה לביקורות נוראיות. בעיני הייתה לא רעה בכלל. (היינו בחדרים פרטיים אבל גם אלו שהיו בדורמטרי טענו ככה) ולהפתעתנו אחת הארוחות היותר סבירות.
 - מלון La-cristina בעיירה Les containers טוב ומומלץ ללינה אבל לא לארוחת ערב! הארוחה הגרועה ביותר שלנו בטרק הייתה שם.
 - מלון BOUTON D'OR בעיירה קורמאייר מדהים! ארוחת הבוקר הכי טובה שפגשנו.
 - מלון Le Dahu בעיירה ארגנטייר מומלץ. הליכה של 25 דקות נוספות מטרה לה שמפ. ובחזרה בבוקר שתי תחנות באוטובוס חינם.

3. שירות הובלת ציוד של טקסי בסון!
מאוד חששתי מזה, היה לי את הרושם שמדובר בחברת מוניות/הסעות שעושה חלטורה בהובלת ציוד. זה לא המצב. מדובר בחברה שמעבירה תיקים לאורך המסלול כבר משנת 1978 ובשטח רואים צי של טרנספורטים ולכל מקום לינה מידי יום מועברים עשרות תיקים.

4. התלבטנו מה לעשות עם החזרה לג'נבה לטיסה של 7 בבוקר. בגלל שהיינו קבוצה הזמנו שירות הובלה פרטי לשעה 4 בבוקר. לא זול. אבל כשמחלקים למספר אנשים גם לא נורא וזה איפשר לנו להשאר גם את הלילה האחרון בשאמוני. 
השתמשנו בשירות של חברת CVT קיבלתי יום קודם את מספר הטלפון הנייד של הנהג שהגיע בדיוק בזמן ולמקום הנכון

5. לא לפחד מספטמבר. זכינו למזג אויר מושלם. טיפטף רק בערב אחד וגם זה היה אחרי שכבר הגענו למקום הלינה.
אבל מצד שני לשים לב טוב טוב לתאריכי סגירות רכבלים ובקתות. פספסנו את בקתת לה-פלאזר ביום אחד, תכננו לרדת ברכבל לישון בשאמוני ולעלות שוב למחרת להשלים את היום האחרון. הרכבל עבד בפוקס רק בגלל הבעיות של רכבל אג-דה-מידי, אחרת היינו יורדים ברגל...

6. לא לוותר על היום מלה-פולי לשמפקס. פגשנו הרבה אנשים שחתכו אותו באוטובוס.
בעיני זה היה יום נהדר. גם יום יחסית קל באמצע הטרק וגם יום שבאופיו שונה מהימים האחרים. ההליכה בעמק בתוך כפרים שווצרים ישנים, הייתה חוויה שבעיני בהחלט שווה את ההשקעה.

7. למי שרוצה לקנות חולצת דרי-פיט ירוקה של הטרק, יש רק בבקתות! לא מוכרים אותם בשום מקום אחר! ותתחילו לחפש מוקדם. בגלל שסוף עונה לא מצאתי בשום מקום מידה סבירה לגבר (היה רק M או XXL)

8. עם כל הפינוקים סגרנו בסביבות 1200 יורו לאדם כולל הכל.

שוב תודה, לענבר שנטעה בי הרעיון. לאמנון ליענקלה ולכל מי ששיתף פה מהידע שלו, קראתי כמעט כל מילה שכתובה בפורום הזה!