שלום לכולם,

אין הרבה מידע עדכני ומפורט בעברית על השביל ולכן במטרה לשמר ידע ולעזור למטיילים הבאים לתכנן את הטיול באזור, מצרף את הסיכום שהכנתי. למי שיותר נוח, ניתן לראות גם כאן. 

הקדמה:
שמעתי על הדרך הליקית (The Lycian Way או בטורקית Likya Yulo) ממספר מועט יחסית של מטיילים ותיקים, אך הביקורת תמיד הייתה מאוד חיובית על היופי, הטבע, האנשים, העניין והמיוחדות של השביל. מדובר בשביל הארוך הראשון של טורקיה שנחקר, תוכנן, קיבל תמיכה כספית, פוליטית והסכמה מהקהילה המקומית ולאחר מכן סומן בפועל על ידי Kate Clow הבריטית (שגרה באנטליה) ומתנדבים מקומיים בסוף שנות ה 90. מאז, מתוחזק השביל על ידי ארגונים טורקים, קייט ומתנדבים שונים ולכן גם רמת התחזוקה/סימון משתנה מקטע לקטע. השביל עובר לאורך אתרים מרכזיים של הציוויליזציה הליקית שישבה על קו החוף באזור מחוז אנטוליה. התמונות מהמסלול באתרים שונים ושל חברים ותיאורו בLonelyplanet הוסיפו עניין נוסף ולמרות היחסים הפוליטיים המתוחים בשנים האחרונות והחשש מההשלכות על הטיול, נפלה ההחלטה לעשות את המסלול במתכונת מגוונת של לינות שטח ופנסיונים כדי ללכת בגמישות מקסימלית וכדי שתהיה אפשרות להגיע לנקודות העניין הגבוהות. התארגנו קבוצה קטנה וחזקה של מטיילים מנוסים ויצאנו לדרך לקראת סוף העונה, כאשר אחד מהמטיילים הצטרף אלינו אחרי כשבוע. היה חשש מסויים וטבעי ממזג אוויר חם, בעיות הצטיידות באוכל ומים, קושי פיסי עם כל הציוד על הגב, בעיות ניווט ומונוטוניות של השביל. לאחר שהלכנו ב24 ימים (עם 2 ימי מנוחה באמצע) כ 425 ק"מ עם כ 18200 מטר עליות ו 19050 ירידות על הדרך הליקית מתחילתה ועד סופה, רוב החששות שלי התבדו וקיבלנו מזג אוויר משתנה מאוד (חם, קר, לח ,יבש, גשם, ברד, רוח) , מקומות רבים מעבר לרשום בספרים/מפות/פורומים של הצטיידות באוכל ומים טובים לשתייה/רחצה וחלוקה די סבירה לימי הליכה מבחינת קושי פיסי. הסתדרנו בקלות עם הניווט בעזרת סימונים/שלטים בשטח, מפות דיגיטליות והכנה מוקדמת של שבילי הליכה. האופי המשתנה של השביל כל יום מחדש מבחינת התוואי וההפתעות השונות כמו עתיקות, חופי ים, יערות מגוונים, הרים ומצוקים, תצפיות, עיירות חוף התיירותיות, הכפרים האותנטיים, נקודות רחצה והמפגש האנושי על הדרך, גיוונו מאוד את ההליכה ובהחלט הצדיקו לטעמי את ההתיחסות אל הדרך הליקית באתרים מובילים כאחד המסלולים המעניינים בעולם.

תמונות המטיילים:

מפה סכמטית של המסלול שעשינו:

סימוני שביל, שילוט וסימונים אחרים:

1) סימון אדום-לבן על עצים/אבנים/שלטים/בתים וכדומה וסימוני X אדום כאשר הדרך אינה נכונה כמקובל בשאר השבילים הארוכים שהוגדרו כ (GR (Grande Randonnée
2) סימונים בעזרת רוג'ומים.
3) סימונים בעזרת חצים אדומים.
4) כיתוב/שילוט עם המילים Lycian way בעיקר ליד ישובים.
5) שילוט על עמודים בצמתים מרכזיים עם שם היעד ומספר ק"מ על אליו.
6) שלטי הסבר באנגלית/טורקית על עתיקות.
*יש לשים לב שלא תמיד הרוג'ומים והחצים האדומים מובילים לדרך הליקית והיו גם שבילים מקומיים אחרים.
*צריך לשים לב שיש שילוט עם שם היעד ומספר לידו שמייצג ספירה מספרית ולא ק"מ ולא תמיד ברור מאיפה לאיפה מתחילה הספירה.

סימונים אחרים:
1) שלטי פרסומות למסעדות/לינות/דוכנים.
2) שבילים מקומיים אחרים בצבעים שונים.
3) שילוט לנקודות עניין שאינן על השביל.
4) שילוט מקומי בפארקים למקומות שאינם על השביל.

מקורות מים לשתייה על השביל:
1) בכל העיירות/ערים וכמעט בכל הכפרים (אפילו הקטנים ביותר) יש מסגד ולידו יש מקור מים טובים לשתייה.
2) בהרבה עיירות/ערים יש ברזים מסודרים במקומות מרכזיים שמתאימים לשתייה.
3) בהרבה כפרים/עיירות יש קולרים (מקררי מים) עם מים קרים שמהם ניתן למלא מים.
4) בין הכפרים/עיירות ישנן הרבה שקתות פתוחות עם מים זורמים מברז/צינור ומדובר במקורות מים קבועים וטובים שמסומנים גם על המפות.
5) בין הכפרים/עיירות ישנן הרבה בארות מסוגים שונים (פתוחות, סגורות עם עצים/מתכת) שאיכות וכמות המים בהן משתנה בהתאם לאיכות הסגירה והעונה ולא ניתן לסמוך על כך באוקטובר. בחלקן יש דלי וחבל ליד ובאחרות צריך להביא לבד חבל וכלי כלשהו להוצאת המים.
6) מעיינות זורמים מסוגים שונים בסלעים שאיכות וכמות המים בהן משתנה בהתאם לעונה ולא ניתן לסמוך על כך באוקטובר.
*יש לשים לב במיוחד בלינות ליד החוף, שבהרבה מקרים המים בברזים לא טובים לשתייה בגלל מליחות וצריך לקנות מים במכולות. יש לברר בכל מקום לינה בנפרד כי זה משתנה.

מקורות מים אחרים:
1) נהרות זורמים וגבים שמתאימים לרחצה או לפילטור מים לשתייה במקרה חירום.
2) חופי ים רבים ולא מוסדרים שבחלקם הקטן יש מקורות מים מתוקים לשטיפה אחרי רחצה (בדרך כלל בארות או שקתות).
3) חופי ים מוסדרים בעיירות/ערים עם מקלחות פתוחות של מים מתוקים.
4) בריכות מגודרות/לא מגודרות עם מים שלא מתאימים לרחצה מסיבות שונות שרשומות על שלטי האזהרה.

דוגמאות למקורות מים אסורים לכניסה:

בעלי חיים שונים שפגשנו על המסלול:
1) חיות/עופות בית/משק – חתולים רבים וכלבים בגדלים שונים, תרנגולות/כבשים/עזים רבים, שפנים/אווזים/ברווזים מעטים.
2) חיות בר – סנאים, תנים, שועלים מעטים, יעלים וסוס בודדים.
3) זוחלים/דו-חיים/מעופפים/חרקים – נחשים/עכבישים/סרטנים/צפרדעים/יתושים/דבורים/צרעות/חיפושיות/צבים רבים, עכברים/זחלים/גמלי שלמה/עקרבים/תיקנים מעטים.
4) ציפורים – דורסים וציפורי שיר רבים.
*נאמר לנו שיש גם בהרים זאבים, חזירי בר ודורבנים (ראינו רק את הקוצים מדי פעם) למרות שלא ראינו אותם.
*יש הרבה דבורים באזורים נמוכים בגלל כוורות רבות ואיסוף דבש.
*יש לשים לב לכלבים משוחררים רבים שלפעמים גם די תוקפניים כלפי המטיילים ויש להיזהר מפניהם. בנוסף, יש כלבים נטושים/אבודים ליד כפרים/עיירות שמצטרפים למטיילים ועדיף להימנע מכך כדי שישארו ליד מקורות מים/אוכל קבועים.

דוגמאות לבעלי חיים שראינו:

 

דרכי הגעה/עזיבה:
הגעה:
1) טיסה ישירה למתל אביב לאנטליה דרך Pegasus (כשעה וחצי).
2) נסיעה של כ 45 באוטובוס קו 600 לתחנת האוטובוס המרכזית (Otogar) .
3) נסיעה של כ 3:30 שעות לפטייה (עם עצירה אחת באמצע) ל Otogar.
4) נסיעה של כ 25 דקות באוטובוס מקומי (ללא מספר) שרשום עליו "Oludeniz" מהתחנת אוטובוס ברחוב הראשי Inonu Blv ועד ליציאה מהעיירה Oludeniz ותחילת הדרך הליקית (הנהגים יודעים היכן לעצור).

עזיבה:
1) נסיעה מGeyikbayiri לאנטליה באוטובוס (יש רק פעמיים ביום באוקטובר – בבוקר ובערב ב 19:00) או במונית/הסעה פרטית שניתן להזמין דרך המסעדות/קמפינגים.
2) נסיעה לשדה תעופה באוטובוס קו 600 (כ45 דקות) שמגיע לכל הטרמינלים או דרך הTram (כ35 דקות) שמגיע לטרמינל 1.
3) טיסה ישירה מאנטליה לתל אביב דרך Pegasus (כשעה וחצי).

*ניתן לטוס בטיסה ישירה ל Dalaman (כ1:40 שעות) ומשם לקחת אוטובוס ל Fethiye (כשעה נסיעה) כדי לחסוך את הנסיעה הארוכה בהלוך, אך מבחר הטיסות יותר מצומצם ויקר יותר.
*כדאי מאוד להזמין את האוטובוס מאנטליה לפטייה מראש, כי יש רק 3 חברות באוקטובר ולרוב מדובר במיניבוסים שנוסעים בהפרשים של כמה שעות ביניהם, ולכן אין הרבה מקומות זמינים.
*ניתן להתחיל ללכת גם מFethiye ישירות ולהוסיף יום להליכה, אך מדובר בקטע שנכון להיום בחלקו על אספלט ויש לקחת זאת בחשבון.
*ניתן גם לסיים את המסלול הליכה גם ב Hisarcandir (שהייתה נקודת הסיום הרשמית של השביל בעבר), או להתקדם כ 8 ק"מ ולסיים ב Citdibi ומשם לתפוס משם אוטובוס/מונית לאנטליה (יש כ 2 אוטובוסים ביום בבוקר/ערב באוקטובר).

מקורות מידע:
1) אתר באנגלית שמרכז מידע רב על הציוויליזציה הליקית ומסביב.
2) בלוג מפורט באנגלית מתחילת 2018 על כל השלבים.
3) סיכום וחלוקה באנגלית לשלבים באתר TREKOPEDIA
4) סיכום בעברית על הדרך הליקית בפורום HIKE
5) האתר הרשמי של השביל באנגלית שכולל עדכונים ושינויים מהשטח.
6) מפת נייר 1:50000 , למרות הרזולוציה הגבוהה, מדובר במפה סכמטית בלבד לתכנון כללי שלא מתאימה לניווט שטח.
7) יש גם ספר רשמי של Kate Clow , אך לדעתי כמדריך שביל הוא פחות מוצלח וגם אינו מספיק מעודכן (עדכון אחרון מ 2014 , אך יש עדכונים באינטרנט) ויכול לעזור רק בתכנון ראשוני.

אפליקציות, אתרים ותוכנות שימושיות:
1) מספר אפליקציות שימושיות ששימשו בעיקר כהכנה לטיול וגם יכולות לשמש תוך כדי: TrailSmart מבית Trekopedia ו Trekking in Turkey.
2) אפליקציה בתשלום שלא השתמשנו בה, אך מספר מטיילים על השביל השתמשו והמליצו (עלות של כ 30 ש"ח) TrekRight
3) MAPS.ME – אחרי הורדה של מפות טורקיה, ניתן להשתמש במפות אופליין ללא אינטרנט גם בערים וגם בהרים. המפות אומנם לא טופוגרפיות , אך מכילות חלק גדול משבילי הליכה מקומיים ואת הדרך הליקית.
בנוסף ניתן להכין קובץ הליכה מראש בפורמט KML ולהטעין לאפליקציה.
4) ORUXMAPS – אפליקצית מפות אופליין/אונליין שאליה ניתן לטעון מפות טופוגרפיות שונות מוכנות או בהכנה עצמית.
5) Rome2rio – אפליקציה מאוד שימושית למציאה וחיבור דרכי תחבורה שונות (ציבורי ופרטי) בעיקר בערים וביניהם.
6) MOBAC ATLAS CREATOR – תוכנה להכנת מפות טופוגרפיות לשימוש באופליין (ללא אינטרנט) לפי אזור ורזולוציה נבחרת.
7) Meteoblue – אפליקציה לחיזוי מזג האוויר שעבדה מצויין בטורקיה והייתה הכי מדוייקת.
8) Accuweather -אפליקציה נוספת לחיזוי מזג האוויר לפי שעות.
9) Ventusky -אפליקציה נוספת לחיזוי מזג האוויר שבא ניתן לראות רדאר עננים בזמן אמת.
10) בירור סטטיסטיקה של מזג אוויר באנטליה, שעות אור ומידע נוסף כאן או כאן
11) אפליקציה של תרגום עם מילון אופליין לשימוש בלי אינטרנט: google translate .
12) אפליקציה של תרגום שמרכזת את המילים החשובות לתיירים עם הגהה נכונה מאנגלית לטורקית Turkish phrasebook

עלויות: (לכל ה 26 יום)
1) טיסה ישירה עם מזוודות לאנטליה וחזרה עם פגסוס – כ 260 יורו.
2) סלולר/ביטוח – כ 70 יורו.
3) אוטובוסים/מוניות/מלונות/פנסיונים/קמפינגים בתשלום/רכישת אוכל/מסעדות/אחר – כ 470 יורו.

סה"כ עלות מוערכת ל26 ימי טיול ליחיד: כ 800 יורו =~3150 ש"ח)

עלויות לדוגמה במהלך הטרק: (בלירות טורקיות)

• אנטליה – נסיעה באוטובוס משדה התעופה לאוטוגאר – 9.50 לירות לאחד.
• בלון גז הברגה 450 גרם – 38.90 לירות.
• אנטליה – אוטובוס ממרכז העיר לתחנה מרכזית – 6.5 – לירות לאחד.
• אוטובוס מאנטליה לפטייה – 38 לירות לאחד.
• מלון בפטייה – כ 75 לירות לאחד בהזמנה מראש ליד התחנה המרכזית.
• אוטובוס מפטייה לאולודניז – 4.75 לירות לאחד.
• לינה בקמפינג Kabak Beach באוהלים שלהם – 25 לירות לאחד.
• בקבוק מים של 5 ליטר ב Kabak beach במכולת – 10 לירות.
• לינה בבקמפינג בחוף פטרה – 50 לירות לאחד.
• מיניבוס ללטון – 5 לירות לאחד.
• מיניבוס לקסנתוס – 5 לירות לאחד.
• מונית ל cavdir מקסנתוס – 30 לירות למונית.
• לינה בקמפינג בגלמיס – 30 לירות לאחד.
• לינה במלון בקלקאן – 112.5 לירות לאחד בחדרים של שניים. מיקום ליד הנמל במרכז.
• לינה בפנסיון בקש + כביסה – 87.5 לירות לאחד.
• לינה בפנסיון בדמרה – 40 לירות לאחד.
• הסעה מדמרה לבלורן – 100 לירות להסעה פרטית.
• מונית מפיניקי לקראוז – 150 לירות למונית.
• לינה בקמפינג באדרסן – 25 לירות לאחד.
• כניסה לגן לאומי צ'ימרה – 8 לירות לאחד.
• הסעה מGeyikbayiri לאנטליה – 120 לירות למונית.
• מלון באנטליה – 55 לירות לאחד. מיקום מעולה ליד העיר העתיקה בחדרים של שניים.
• כניסה ללטון/קסנטוס/מירה/פטרה/אולימפוס/טירה בקלקוי – בין 10-30 לירות לאחד.
• מיץ טרי של רימון/תפוז – בין 10-15 לירות לכוס.
• חמאם + מסאג' באנטליה – בין 200-450 לירות תלוי במיקום/אורך ומה כולל.

שפה, לינה, שירותים ומקלחות, חשמל, קליטה, מטבע, אוכל וגז ותחבורה:

שפה: 
בכפרים/עיירות קטנות ולא תיירותיות מדברים בטורקית בלבד. בעיירות/ערי חוף תירותיות/ערים גדולות יהיו גם דוברי אנגלית שניתן למצוא בקלות. השילוט ברובו בטורקית ואנגלית כאשר בעיירות תיירות יש גם שילוט ברוסית. מומלץ להחזיק אפליקציה כלשהי לתרגום במיוחד בתחום האוכל.
רוב המקומיים יתאמצו להבין, להפנות ולהסביר בעזרת הידיים גם אם לא מצליחים לתקשר.

לינה:  אפשרויות הלינה במסלול מאוד מגוונות:
1) לינה חופשית באוהלים אפשרית כמעט בכל מקום חוץ משמורות טבע בודדות כמו Chimera או אתרים ארכיאולוגיים כמו Patara, אך יש לשים לב שלא בכל מקום יש מקור מים קבוע ולכן כדאי לתכנן את הלינות בהתאם לנקודות מים ידועות.
2) לינה בתשלום באוהלים בקמפינגים מוסדרים או ליד פנסיונים/מלונות/מסעדות שמאפשרים לינות שטח.
3) לינה בתשלום בפנסיונים/מלונות הרבים במפוזרים על פני כמעט כל השביל חוץ מ 2 אזורים גבוהים.
4) לינה בתשלום בבתים פרטיים שמאפשרים זאת.
5) לינה על ספינה אם לוקחים סיור מודרך של יום או יותר.

שירותים ומקלחות:
שירותים מסודרים יש ליד כל מסגד כמעט בכל כפר/ישוב וכמובן גם בקמפינגים בתשלום, אתרים ארכיאולוגיים ופארקים בתשלום, פנסיונים, מלונות, ומסעדות.
מקלחות מסודרות יש בכל קמפינגים בתשלום, פנסיונים, מלונות ובחלק מהחופי ים המסודרים.

חשמל, wifi:
חשמל עם שקע סטנדרטי של 2 פינים יש בכל הקמפינגים בתשלום, פנסיונים, מלונות, מסעדות.
Wifi יש בחלק גדול מהקמפינגים בתשלום, מסעדות, פנסיונים והמלונות.

קליטה סלולרית: – הייתה קליטה סלולרית תקינה עם אינטרנט ב80-90% מהמסלול למרות שלא תמיד לכל המפעילים הייתה קליטה דומה בו זמנית (נבדק עם סים של פלאפון גלובל, World8 של הדואר וסים רגיל של אורנג').

מטבע: לירה טורקית בכל מקום, יורו/דולר מתקבלים בשער גרוע בעיירות תיירות ולכן לא מומלץ. קשה למצוא CHANGE בעיירות/ערים לאורך המסלול, אך יש כספומטים ובנקים בחלק מהערים הגדולות.

אוכל וגז בישול: 
1) כל המלונות ופנסיונים מציעים לאכול אצלם ארוחת ערב/בוקר.
2) בכל העיירות/ערים הבינוניות-גדולות היו מסעדות רבות וחנויות מכולת רבות עם אופציית הצטיידות מגוונות.
3) בכל העיירות הקטנות ובחלק גדול מהכפרים, הייתה לפחות חנות מכולת אחת עם מוצרים בסיסיים ומספר מסעדות מקומיות.
4) יש מספר מסעדות/פנסיונים/דוכנים/עמדות ניידות על השביל בין הכפרים/ישובים שבהם ניתן לאכול ארוחה, להצטייד בדברים בסיסיים או לקנות מיצים, יוגורט וGozleme מקומי.
5) בכפרים וישובים קטנים איפה שאין מסעדות/חנויות , הרבה פעמים יש דוכנים קטנים של ירקות/פירות של אנשים פרטיים.
6) בכפרים וישובים קטנים איפה שאין מסעדות/חנויות , הרבה פעמים המקומיים מציעים תה בתשלום סמלי ולרוב אפשר לבקש מהם גם ארוחה בסיסית (yemek ) או לקנות מוצרים בסיסיים כמו גבינה/ירקות/אגוזים/זיתים וכדומה.

*גז בישול הברגה מצאנו רק באנטליה, ב KAS וב Demre , למרות שאמרו לנו שיש גם אפשרות להצטייד ב Fethiye וב Kalkan.

תחבורה:
התניידנו על המסלול ב 3 סוגי תחבורה:
1) Dolmus מקומי – מיניבוס שדומה למונית שירות עם הכיתוב מקדימה של היעד (או יעדים). לרוב אין לוח זמנים קבוע, אך הם נוסעים בתדירות די גבוהה בין עיירות/ערים/אתרי תיירות בעונה.
2) מוניות שירות רגילות בעיקר בעיירות/ערים גדולות.
3) רכבים פרטיים בתשלום בסגנון Uber בעיקר בהקפצות ממקומות הלינה או מ/אל אתרי תיירות.
*יש גם הרבה קווי אוטובוסים רגילים שמחברים בין הערים/עיירות ומגיעים בתדירות משתנה כאשר בכפרים קטנים לרוב עוברים פעמיים ביום (בוקר/ערב).

חלוקה לימים:

יום 0: Flight to Antalya and bus to Fethiye
נקודת לינה: Fethiye – Hotel Feryil Avm
מהלך היום:
נפגשנו שלושה חברים בשדה התעופה בצהריים, ואחרי כשעה וחצי של טיסה, יצאנו באנטליה וישר עלינו לאוטובוס קו 600 שמוביל לתחנת האוטובוסים המרכזית. יצאנו כמה תחנות לפני באזור מסחרי בשם Erasta ושם קפצנו לDechatlon כדי להצטייד בבלוני גז.
הופתענו לגלות כי הם מוכרים רק בלוני גז בסט עם ראש ולא בנפרד. בהמלצה שלהם, קפצנו למרכז קניות סמוך ובו חנות ענק בסגנון הום סנטר. שם גם כן היו סטים של ראש+בלון בלבד, אך למזלנו, הם מצאו גם בלונים גדולים של 450 גרם בנפרד במחסן. משם הלכנו רגלית לרחוב ראשי ובו מצאנו גם Change וגם מקום לאכול ולהצטייד. משם תפסנו אוטובוס לתחנה המרכזית ותכננו לעלות על האוטובוס של 18:30 לFethiye, אך כאשר הגענו לתחנה, גילינו כי יש רק 3 חברות שמוציאות לשם אוטובוסים ובאחת אין כרטיסים בכלל עד מחר בבוקר, בשנייה רק בחצות ובשלישית ב 21:30. כמובן שלקחנו את האופציה השלישית, הודענו למלון שהזמנו מראש על העיכוב, השארנו את התיקים בתא של אותה חברת האוטובוסים והלכנו לטייל בעיר. ב 21:30 התחלנו את הנסיעה המתישה אל Fethiye שנמשכה כ 3:30 שעות עם עצירת ביניים להפסקה באמצע. בסביבות 1:00 , יצאנו מהמיניבוס ההקטן בתחנה המרכזית של פטייה ומהר מאוד הגענו אל המלון שהיה במרחק של כ 5 דקות הליכה. במלון חיכה לנו הבעלים והפנה אותנו במהרה אל החדרים.

יום 1: Oludeniz-Kabak beach
סטייה מהשביל: גיחה קצרה של כ 600 מטר לכל כיוון אל התצפית על עמק הפרפרים.
מים לשתייה בק"מ ה: 7 , 8, 10( בKirme), ה 11.5 , 13, 14 (ב Faralya)
מקור מים משתנה בק"מ ה: 3, 17 , 19.5. במיקום הלינה נאמר לנו שהמים מליחים ולכן לא לשתייה ולכן נאלצנו לרכוש בקבוקי מים.
אוכל בק"מ ה: 5.5 כמה דוכנים ברצף של Gözleme and tea, בית קפה ב Kirme, חנות/שוק/בתי קפה ב Faralya, חנות קטנה/מסעדה ב Kabak , שתי חנויות ב Kabak Beach ומספר מסעדות.
נקודת לינה: Secret garden camping at Kabak beach .
מרחק/עליות/ירידות: כ 20 ק"מ עם כ 1100 מטר עליות/1400 ירידות. 900/1200 , 1200/1500
משך ההליכה ברוטו: כ 9:30 שעות
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל

מהלך היום:
בסביבות 8:45 אחרי ארוחת בוקר במלון וCheckout, עברנו לצד השני של הכביש וחיכינו ל Dolmus עם הכיתוב Oludeniz עליו. אחרי כ 10 דקות, המיניבוס הגיע והתחלנו את הנסיעה הקצרה של כ 25 דקות עד לחלק העליון של העיירה Oludeniz שנמצאת בגובה כ 300 מטר מעל פני הים. בכניסה ל Oludeniz, היה נראה שהנהג פונה לכיוון הלא נכון, אך הוא בסה"כ עשה איסוף נוסעים בעיר וחזר לנסוע על הנתיב. בסביבות 9:20 ביקשנו לצאת ליד נקודת ההתחלה של הדרך הליקית שאותה הנהג הכיר ועצר לנו בלי בעיה. לאחר התארגנות קלה וצילום קבוצתי ליד שלט ההתחלה של השביל (כך חשבנו), התחלנו ללכת על דרך אספלט ואחרי כ 600 מטר פגשנו את שלט ההתחלה המקורי של השביל. כבר על ההתחלה התחלנו לראות מספר רב מטיילי יום שברובם היו מקומיים (כנראה בגלל הסוף שבוע). דרך האספלט המשיכה כ 600 מטר נוספים ובהמשך הפכה לדרך עפר רחבה במגמת עלייה מתונה מאוד עם נקודת תצפית (בסטייה קטנה מהשביל שמופיעה על המפה) לעבר הים והחלק התחתון של עיירת Oludeniz. אחרי כ 1.5 ק"מ, הדרך הפכה לצרה ומבולדרת והתחילה לעלות כ 400 מטר על פני כ 2 ק"מ, כאשר על הדרך הנוף המרשים אל הים והאיים נפתח ונסגר בהתאם לפיתולים. בזמן הפסקת הבוקר, פגשנו זוג אנגלים מבוגרים שמטיילים באזור תקופה קצרה של שבוע וסיפרו על כך שהלכו את הקטע החדש והלא רשמי מFethiye ל Oludeniz ונהנו מאוד מהנופים במיוחד בחלק השני של השביל בין Kayakoy ל Oludeniz. בנוסף היה גם זוג צעירים נוסף שהתחילו ללכת על השביל מהחלק התחתון של Oludeniz ואחרי עלייה תלולה ומתישה לטענתם, התחברו אל אותו השביל העליון שעליו הלכנו. אחרי ההפסקה, המשכנו לעלות ולקראת סוף העלייה, נתקלנו בעדר עזים גדול שלא התרגשו במיוחד והמשיכו בדרכן. בסיום העלייה לקראת 12:00, חיכתה לנו הפתעה בדמות דוכן מאולתר באמצע שום מקום ובחור מקומי שמכר מיצים טריים של רימון ותפוזים וכמובן גם Gozlame מקומי (או כפי שהיה רשום Pancake באנגלית, אך בפועל היה יותר דומה לפיתה דרוזית). בזמן המנוחה, הבחור סיפר לנו שהוא נוסע כל יום כ 3 ק"מ מהכפר Kirme עם מצרכים טריים ברכב ואז ממשיך כחצי ק"מ על אופנוע עד הדוכן. המשכנו ללכת בשביל צר שהפך אחרי כחצי ק"מ לדרך עפר עם מספר בתים לא בנויים עד הסוף. אחרי כ 1 ק"מ עברנו ליד מספר רב של כוורות פעילות והגענו לבית קטן שלידו היה עץ תות נדיב, מקור מים טובים ומשפחה מקומית שמכרה Gozlame מסוג אחר. בזמן המנוחה, החלטנו לקנות אחד לנסות ואז הבנות ביחד עם האמא הכינו במקום את הפיתה מקמח תוך כדי חיתוך הירקות והמרכיבים האחרים ולאחר מכן אפו את הכל ביחד על הסאג'. בסביבות 13:30 , המשכנו ללכת בדרך עפר כ 3 ק"מ כאשר פרחים צבעוניים הופיעו במספר מקומות. הגענו אל הכפר הקטן Kirme ועברנו אותו במהירות מחוסר עניין כאשר הדרך הנוחה הפכה לשביל צר שירד בתלילות כ 400 מטר על פני כ 2.5 ק"מ לעבר העיירה Faralya. על הדרך היו מספר מקורות מים טובים לשתייה ובשלב מסויים אחרי שנכנסנו אל העיירה, פנינו לפי השילוט לעמק הפרפרים שאינו נמצא על הדרך הליקית. הדרך הייתה לא ברורה ולא תאמה למה שמסומן במפה (כנראה בגלל הבנייה), אך מצאנו בקלות את התצפית הרצוייה על העמק. התיישבנו לנוח ולהנות מהתצפית ולמרות שמצאנו את השביל (התלול מאוד) שיורד אל העמק, החלטנו מחוסר זמן לוותר על הירידה (והעלייה) של ה300 מטר. לאחר המנוחה, חזרנו באותה הדרך אל הכביש המרכזי והמשכנו להתקדם עד השילוט שהפנה אותנו אל היער שוב. מכאן התחילה עלייה יפה של כ 150 מטר על פני כ 1 ק"מ בשביל יער צר שבהמשך התחיל לרדת במתינות לצד השני ואחרי כ 1.5 ק"מ נוספים הפך לדרך רחבה שנמשכה כ 2 ק"מ במגמת ירידה מתונה. לאחר מכן התחילה ירידה תלולה של כ 150 מטר על פני כ 1 ק"מ בשביל צר עד ההגעה לכפר Kabak שבו מסעדות ובתי הארחה רבים ומגוונים. בהמשך, חוף Kabak נפתח מרחוק וכך יכולנו לראות לאן צריכים לרדת. הירידה התלולה של ה 250 מטר על פני כ 1 ק"מ לא הייתה פשוטה ולקחה זמן, אך בסביבות 18:30 הגענו אל החוף ודבר הראשון שעשינו, היה להיכנס אל הים החם ולהנות מהשקיעה המדהימה. לאחר רחצה ושיחה עם מספר מקומיים וגם בעלים של אחד הקמפינגים המוסדרים שטייל עם הכלב על החוף, הבנו כי כל נקודות הלינה החינמיות קרוב לחוף "נתפסו" על ידי בעלי הקמפינגים אחרי פיתוח מואץ של האזור ולכן ניתן לישון כאן רק על החוף עצמו בלי אוהלים או בקמפינג מוסדר בתשלום. החלטנו ללכת לקמפינג של הבחור שאיתו דיברנו וזה יצא מוצלח במיוחד כי הוא הביא לנו אוהלים מוכנים (במקום שנשתמש בשלנו) והזמין אותנו לארוחת פסטה שבישל לעצמו ולחבריו. אחרי רחצה, התארגנות וביקור בחנויות המקומיות להצטיידות למחרת שכללה גם מי שתייה (כי נאמר לנו שכל המים בצנרת מליחים ולא ראויים לשתייה), התיישבנו לארוחה עם בעל המקום שהיה ממוצא כורדי. הייתה לנו שיחה מעניינת מאוד על החיים באזור ובטורקיה בכלל ותוך כדי השיחה גילינו שבהליכה של מחר יש נחל עם מפל מרשים שהוא מכיר ממש קרוב לשביל ששווה לסטות אליו.

תמונות היום:

נערך ע"י משתמש יום שלישי 03 מרץ 2020 19:09:05(UTC)  | סיבה: לא צויינה

יום 9: Hacioglen river-Kas
סטייה מהשביל: בק"מ ה 8 ועד ק"מ 10.5 , סימון שביל חדש שלא מופיע על המפה.
מים לשתייה ב: בק"מ ה 4.5, ב Pinarbasi ו Cukurbag, ב Kas
מקור מים משתנה בק"מ ה: 4 , 7
אוכל ב: Kas, למקרה חירום אפשר לבקש בחוות ב Cukurbag.
נקודת לינה: Ani Pension
מרחק/עליות/ירידות: כ 20.5 ק"מ עם כ 550 מטר עליות/1100 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 10:30 שעות
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל

מהלך היום:
היום התחיל בהליכה קצרה עד השלט ופנייה לכיוון Phellos. משם התחילה עלייה מתונה של כ 300 מטר (על פני כ 3 ק"מ) בשביל יער קסום עם תצפיות שונות לכיוון הצפון. בהמשך, השביל המשיך לעלות במתינות רבה כ 150 מטר (על פני כ 3 ק"מ נוספים) עד לגובה כ 1050 מטר ועל הדרך הופיעו ערפילים רבים בעמקים ומספר בארות מים עם בוסתנים נטושים. על הדרך עצרנו לארוחת בוקר ליד מקור מים ועץ דולב ענקי עם בית עץ בנוי לידו. המשכנו ללכת עד הנקודה הגבוהה ומשם התחילה ירידה מתונה על שביל חורש טבעיצפוף ומרשים במשך כ 1 ק"מ עד ליציאה לדרך עפר רחבה. אחרי הליכה של כ 1 ק"מ על הדרך עפר, נכנסנו שוב לשביל חורש טבעי עם עצי קטלב שהמשיך כ 2 ק"מ על השלוחה במגמת ירידה קלה עד ההגעה לאתר העתיקות Phellos שבו מספר מבנים שהשתמרו היטב. לאחר הליכה של 1 ק"מ במגמת ירידה (כ80 מטר), התחילה ירידה תלולה של כ 250 מטר על (פני כ 1.5 ק"מ) אל הכפרים הקטנים Pinarbasi ו Cukurbag הסמוכים ובשניהם מקורות מים ועצי פרי רבים. עשינו שם ארוחת צהריים ולאחר מכן המשכנו במהירות דרך העמק המישורי ושביל אספלט ועפר רחבים כ 4.5 ק"מ עד למצוק שצופה על העיר Kas ובו תצפית מרשימה לעבר הים. לאחר צילומים ומנוחה, התחלנו לרדת בירידה תלולה של כ 450 מטר על פני כ 2.5 ק"מ על דרך עתיקה ובנויה היטב ובסביבות 17:15 כבר היינו בפנסיון. ניצלנו את השעה המוקדמת כדי ללכת למספר סוכנויות ליד המרינה ולברר פרטים לגבי הפלגה שרצינו לעשות עוד יומיים ביום כיפור (כסוג של יום מנוחה למי שירצה לשמור ולהישאר במקום) לעיר השקועה Kekova. הסתבר לנו שרוב ההפלגות שהתאימו לנו, מתחילות/מסתיימות ב Kas ולכן אחרי חשיבה משותפת, הציעו לנו לחלק את השייט ל 2, כלומר לעשות את הדרך חזרה אחרי הצהריים מ Ucagiz, להישאר לישון על הספינה ב Kas ולחזור למחרת ל Ucagiz או Kalekoy שלידה כדי לחסוך הליכה על אספלט. החלטנו ללכת על זה ואחרי ארוחת הערב ומקלחות התפזרנו לישון כי ידענו שעוד שתי לילות נחזור מוקדם ל Kas ויהיה אפשר לטייל בה בערב.

תמונות היום:

יום 10: Kas-Bogazcik
סטייה מהשביל: בק"מ 3.5-5 , הליכה על שביל מסומן שעוקף את החוף Limanagzi, בין ק"מ 13.5-15.5, מספר שבילים מסומנים שמקצרים.
מים לשתייה ב: ק"מ ה 14 בחוף ובכניסה לעיירה Bogazcik.
מקור מים משתנה בק"מ ה: 7 בחוף Coban, ב 11 בפיצול שבילים, ב 16.5 ליד העתיקות.
אוכל ב: אין.
נקודת לינה: חלק בקמפינג מוסדר ליד Bogazcik וחלק כ200 מטר ליד מקור מים בשדה פתוח: (36.185115N, 29.749709E)
מרחק/עליות/ירידות: כ 20 ק"מ עם כ 800 מטר עליות/500 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 11:30 שעות
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
קישור וידאו של חוף Coban Plaj ביוטוב.

מהלך היום:
התחלנו את ההליכה דרך העיר והמשכנו על שביל מסודר במקביל לקו החוף (כ 3 ק"מ) שממנו תצפיות רבות וטובות לכיוון הים והעיר. אחרי השלט, השביל הפך לדרך עפר ובמהרה לשביל צר שהמשיך כ 1 ק"מ ומשם התפצל לשניים. בחרנו את השביל העליון כדי להימנע מירידה ועלייה אל החוף. אחרי כ 3 ק"מ של הליכה, השביל התקרב שוב אל הים והפך למצוקי, מעניין ומאתגר. אחרי כחצי ק"מ, הגענו אל חוף מדהים וצלול בשם Coban Plaj ובו עצרנו לעשות טבילה. בחוף הייתה מצוירת נקודת מים על המפה, אך שאלנו כמה חברה שישנו במקום והם לא מצאו אותה. אחרי מאמץ לא קטן, הצלחנו למצוא את הבור העמוק והבנוי של המים המתוקים (שהתחבא היטב בין הסלעים והעצים) לשטיפה אחרי הרחצה בים וקפה. המשכנו ללכת על השביל כ2.5 ק"מ עד החוף הבא ששמו Fekdere וגם בו מצוירת נקודת מים, אך הסתבר שנבנה סביב המים מקום לאירוח ולכן היו רק מים לקנייה. המשכנו ללכת על השביל, שהפך במהרה לדרך עפר רחבה ואחרי כ 1.5 ק"מ הגענו לפיצול שבילים. השארנו את התיקים והלכנו לחפש נקודת מים (בצורת בור עמוק) שנמצאה בסופו של דבר כ 100 מטר מהפיצול. היה יום חם במיוחד ולכן החיפוש השתלם ויכולנו להתרענן ולשתות בהתאם לצורך. משם המשכנו ללכת כ 2.5 ק"מ לאורך החוף בשביל משתנה באיכותו (עם תצפיות נהדרות לעבר לים), עד שהגענו לחוף ים מוסדר עם מקור קבוע של מים מתוקים ונקודות צל מתחת לעצי זית עתיקים. הכניסה לחוף לא הייתה כל כך נוחה בגלל ריבוי הסלעים במים, אך זה היה שווה את זה וניתן היה להנות משחייה במים הכחולים והצלולים. חוץ מאיתנו, היו בחוף מספר משפחות שהגיעו עם רכבי שטח לבלות בים. אחרי מנוחה ורחצה, המשכנו ללכת לאורך החוף ואחרי כ 1.5 ק"מ פנינו צפונה והתחלנו לעלות כ 150 מטר על פני כ 1 ק"מ עד שמצאנו אתר עתיקות קטן שאינו מופיע על המפה ולידו מקור מים. אחרי הסיבוב והמנוחה, המשכנו לעלות בצורה מתונה כ 150 מטר נוספים על פני כ 2.5 ק"מ עד שהגענו לפאתי הכפר Bogazcik. היה שם מקור מים קבוע ולכן חלקנו החלטנו להישאר ולישון בשטח פתוח ליד המים וחלק המשיכו על הכפר לכיוון הקמפינג המוסדר שהופיע על המפה. דניאל האמריקאי הגיע מעט אחרינו והתמקם לידנו. במהלך הערב סיפר שהוא נפרד מיאסין חברו ב Kas (שסיים את מסלולו וחזר הביתה) ושאל אם לא אכפת לנו, שיצטרף אלינו. סיפרנו לו על התוכנית הפלגה למחרת והוא העדיף להמשיך ללכת ולהיפגש איתנו בהמשך.

תמונות היום:

יום 11: Bogazcik-Kaleucagiz
סטייה מהשביל: בק"מ 2.5 סטייה קצרה לעתיקות Apollonia.
מים לשתייה ב: בק"מ 8 ו 9.5 במסעדות לקנייה וב Ucagiz.
אוכל ב: Ucagiz, Kas
נקודת לינה: On Boat at Kas
מרחק/עליות/ירידות: כ 16.5 ק"מ עם כ 300 מטר עליות/600 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 7:30 שעות
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל

מהלך היום:
התחלנו ללכת דרך הכפר ובמהרה סטינו ימינה לעבר דרך עפר (שלא היה קל למצוא) שהתחילה לעלות בצורה מתונה ואחרי כ 2.5 ק"מ, הגענו לנקודת פיצול שבה השארנו את התיקים ועלינו על הגבעה התלולה עם שרידי עתיקות Apollonia. מהגבעה היה נוף יפה לכל הכיוונים ואחרי כחצי שעה של שוטטות במקום, חזרנו אל התיקים. המשכנו ללכת על שביל נוח בין ערימות של אבנים כ4.5 ק"מ במגמת ירידה מתונה של כ 350 מטר עד החוף ובו הבית הסגול המוכר בפורומים לקמפינג. עברנו דרך השביל המסומן שחוצה אותו והמשכנו כ 1.5 ק"מ נוספים עד החוף הבא שבו מסעדה וגשר הליכה נחמד על הים. משם המשכנו להתקדם במקביל לחוף על דרך פתוחה ונוחה להליכה עם חצבים פורחים ובריזה נחמדה. אחרי כ 5.5 ק"מ של הליכה נינוחה ומהירה עם תצפיות לעבר הים, הגענו לחוף פרטי ומדהים ללא אנשים שבו החלטנו להתרחץ. בזמן הכניסה למים התחיל מעט טפטוף, אך במהרה הגשם הפסיק ויכולנו להתארגן בנחת ולהמשיך לעבר הכפר והנמל ב Ucagiz. הגענו אל הכפר כשעה וחצי לפני השעה שסיכמנו עליה עם חברת התיירות לאיסוף של הספינה ולכן ניצלנו את הזמן לארוחת צהריים. באנו אל הנמל בזמן והופתענו לגלות את הספינה הגדולה שבאה לאסוף רק אותנו ובמהרה המשיכה לדרכה. עצרנו באחד המפרצים לרחצה בים ולאחר מכן השתמשנו במקלחות של המים החמימים בספינה. משם, הספינה המשיכה במהירות לעבר Kas ותוך כשעה וחצי כבר היינו שם. השארנו את התיקים עם כל הציוד במשרד של החברה והלכנו לטייל ולאכול בעיר. Kas התגלתה כעיר תיירות מעניינת עם טיילת עתיקה וחיה עם הרבה תיירות פנים וחוץ. עשינו סיבוב דרך המרינה וחזרנו לאסוף את התיקים. המשכנו אל הספינה והתמקמנו על המזרנים בקומה השניה כאשר היינו היחידים במקום. בגלל מחלת ים, התפצלנו וקבענו להיפגש למחרת ב Kalekoy בסביבות הצהריים למחרת, כאשר הדרך השנייה הייתה להגיע בתחבורה יבשתית אל Ucagiz והליכה קצרה של כ 2 ק"מ אל Kalekoy.

תמונות היום:

יום 12: Kalekoy boat trip-kamp Alani
סטייה מהשביל: ויתרנו על כ2 ק"מ של דרך עפר בין Ucagiz ו Kalekoy והתחברנו אל השביל ישירות מ Kalekoy.
מים לשתייה ב: על הספינה עצמה, Kalekoy, בחיבור של השביל היוצא מKalekoy אל הדרך הליקית (אחרי כחצי ק"מ), אחרי כ3.4 קמ במסעדת Smugglers inn לקנייה.
מקור מים משתנה בק"מ ה: לא נמצאו מים בנקודה שמסומנת על המפה ליד נקודת הלינה.
אוכל ב: ספינה, Kalekoy , כ 3.4 ק"מ אחרי במסעדת Smugglers inn
נקודת לינה: חלק עצרו לישון בSmugglers inn ב (36.205263N, 29.890921E) , ואנחנו עצרנו כ kamp Alani ב (36.212025N, 29.888323E)
מרחק/עליות/ירידות: כ 5 ק"מ עם כ 100 מטר עליות/100 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 4 שעות
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
קישור וידאו של הפלגה מKas to Kalekoy ביוטוב

מהלך היום:
קמנו יחסית מוקדם והחלטנו לנצל את הזמן ולעשות סיבוב דרך הטיילת והעתיקות של העיר Kas. בסביבות 9:30 חזרנו אל הספינה והפלגנו אל היעד העיקרי של העיר העתיקה. היום העיר לנו פנים והיה שמשי למדי וכך יכולנו להנות מתצפיות נהדרות על קו החוף שברובו הלכנו יומיים לפני. עצרנו באחד המפרצים החוליים כדי לעשות רחצה ולאחר מכן קיבלנו ארוחת צהריים נהדרת על הספינה. בהמשך הייתה רחצה נוספת בים עם מקלחות חמות על הספינה ולקראת 13:00 עברנו על פני העיר האבודה (ללא ירידה מהספינה) וקיבלנו הסבר היסטורי על המקום. בסביבות 14:00 התקרבנו אל הכפר Kalekoy שיושב על חוף הים ואין לו גישה ישירה לכביש (כחצי ק"מ של הליכה מובילה לדרך עפר). אחרי הפרידה מהספינה, התחלנו לטפס אל הטירה המרשימה בשם Simena שיושבת מעל הכפר ועשינו שם סיור עצמי, כאשר את התיקים השארנו ליד השומר. הנוף משם היה נהדר לכל הכיוונים ולאחר כחצי שעה נפגשנו כולנו ביחד ליד הקברים העתיקים והתחלנו להתקדם הלאה. כחצי ק"מ אחרי Kalekoy בחיבור עם הדרך הליקית, מצאנו את ברזי המים המסומנים במפה ומלאנו שם מים עד הערב כי לא היה ברור אם יהיו מקורות מים בהמשך. התחלנו ללכת על השביל שהיה מאוד לא ברור ובהמשך נפתח. אחרי כ 3 ק"מ, הגענו אל מסעדה על החוף הצר בשם Smugglers inn. אחרי שיחה קצרה עם הבעלים, קיבלנו אישור לעשות רחצה על החוף ולהשתמש במים המתוקים שהיו בחבית לשטיפה אחרי. ניצלנו את ההזדמנות ואחרי רחצה ומנוחה המשכנו ללכת הלאה כ1 ק"מ נוספים עד שהגענו לנקודת הלינה הרצויה במקום שנקרא kamp alani (או במפות אחרות – kinocycle). לא מצאנו שם את מקום המים המצויר במפה, אז זו לא הייתה בעיה כי היו לנו מספיק מים לגיבוי. חלק מהחברה החליטו לוותר הפעם על לינת שטח וחזרו כ 1ק"מ חזרה אל ה Smuggers inn שהציעו לאכול ולישון אצלם על הספות. בערב שמנו לב שספינות רבות נשארו באזור ללילה, אך היופי האמיתי של המקום התגלה רק בבוקר.

תמונות היום:

יום 13: kamp Alani-Demre

סטייה מהשביל: חתך מהחוף Cakil ישירות לכיוון הכפר Kapakli. קטע חדש של שביל בין Gunses ל Demre.
מים לשתייה ב: סטייה של כחצי ק"מ לכפר Kapakli, ב Gunses, ב Demre.
אוכל ב: Demre במרכז העיר.
נקודת לינה: Kent Pension
מרחק/עליות/ירידות: כ 17.5 ק"מ עם כ 650 מטר עליות/650 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 10 שעות.
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באלטרייל

מהלך היום:
קמנו בבוקר אל מראות נהדרים והזריחה הפתיעה לטובה את כולנו. החברה הגיעו במהרה והתחלנו להתקדם ביחד כ 2.5ק"מ במגמת עלייה קלה לעבר הכפר Kapakli. הגענו לשלטי הכוונה ואחרי בדיקה, גילינו שיש לנו מספיק מים ואין צורך לעשות סטייה במיוחד ולכן המשכנו כ 2 ק"מ נוחים על השביל לכיוון החוף cakil הנטוש. שם פגשנו את דניאל האמריקאי שהחליט להצטרף אלינו אחרי שסיפרנו לו שבכוונתנו לעשות סטייה מהשביל וללכת בדרך אחרת מעט כדי לא לעשות סיבוב מיותר אל החוף Cayagzi וחזרה. ישר אחרי החוף, התחלנו לעלות בצורה תלולה כ 150 מטר במשך כ 1 ק"מ על שביל ברור יחסית בשטח שמסומן גם במפה הדיגיטלית עד שהתחברנו בחזרה אל הדרך הליקית והמשכנו איתה עוד כ2 ק"מ על הכביש עד הפיתול החריף. משם השביל התחיל לעלות בתלילות כ 300 מטר דרך אפיק נחל רחב עם סימונים ברורים וקלים למעקב. העלייה נמשכה כ 2.5 ק"מ בסה"כ כאשר צמחייה ירוקה מקיפה את הדרך כל הזמן. חצינו את הכביש המרכזי (שמוביל ל Demre) ליד הכפר Gurses ואחרי מילוי מים במסגד המקומי, החלטנו שבמקום ללכת על הכביש עד Demre כפי שמופיע על מפת הנייר, נלך על הסימון החדש שעדיין לא מופיע על המפה הדיגיטלית, אך כן מופיע בשטח ובתיאור. מהר מאוד גילינו שהדבר לא פשוט בכלל וקשה מאוד לעקוב אחרי השביל שהיה מסומן דליל יחסית והיו הרבה פיצולים. מהר מאוד איבדנו את השביל המסומן ופשוט המשכנו ללכת לכיוון הנכון. אחרי כ 2 ק"מ במגמת ירידה מתונה, התחברנו שוב אל השביל והמשכנו עליו רק כדי לגלות פיצולים נוספים בתוספת של סבך סמיך וקוצים על גבי שבילים צרים ומפותלים. למזלנו, אחרי כ 1 ק"מ נוספים וסה"כ כ 300 מטר ירידה, השביל נפתח עם מראה יפה של המצודה מעל העיר Demre. העיר ה"גדולה" התגלתה כעיר מפוזרת על שטח ענק עם חממות רבות בין הבתים ולכן החלטנו להתמקם בקצה שלה באזור אתר התיירות המפורסם Myra כדי שנספיק לבקר שם בשעות הפתיחה. מהמצודה, התחילה ירידה תלולה עם נוף מרשים אל הקולוסאום המדהים של Myra. אחרי ירידה של כ 100 מטר, הגענו אל פאתי העיר ורצנו במהרה אל הפנסיון הראשון שמצאנו על הדרך בשם Kent Pension. סיכמנו על 2 חדרים, הנחנו את התיקים והתפצלנו, כאשר חלק הלכו אל מרכז העיר לעשות קניות וחלקנו הלכנו במהרה אל אתר העתיקות (שנסגר ב 18:00) שהתגלה כמעניין במיוחד עם שלל הפתעותשונות ומשונות לחובבי ארכאולוגיה. אחרי הביקור, חזרנו אל הפנסיון רק כדי לגלות שחלה טעות ברישום והחדרים אינם פנויים. למזלנו, חדר אחד גדול עם (4 מיטות ומזרון) בכל זאת היה פנוי והעברנו אליו את כל הציוד. לאחר התארגנות קצרה, הלכנו גם כן אל מרכז העיר לבקר באתר הולדתו של Saint Nicholas (סנטה קלאוס המפורסם) שהיה כבר סגור ויכולנו רק לראות מרחוק את הפסל שלו. לאחר מכן נפגשנו כולנו ולאחר ארוחת הערב והצטיידות, חזרנו אל הפנסיון. בעקבות כאבי ברכיים חזקים, דניאל החליט לפרוש מהמסלול ולחזור הביתה ואנחנו החלטנו לחסוך הליכה משעממת על אספלט ולכן סיכמנו עם בעל הפנסיון על הקפצה עם רכב עד הכפר Beloren (שחסכה לנו כ 7 ק"מ עם כ 700 מטר עליות).

תמונות היום:

יום 14: Beloren-Asaronu area
סטייה מהשביל: בק"מ ה7.5 , הליכה של כ 2 ק"מ על דרך עפר טובה ביער, בק"מ ה 14 הליכה על דרך עפר של כ 1.5 ק"מ.
מים לשתייה ב: Beloren, נקודת הסיום.
מקור מים משתנה בק"מ ה: 1.5, 2, 4.5 , 6 , 9 (לא היו טובים), בנקודת הסיום.
אוכל ב: אין.
נקודת לינה: (Asaronu area – (36.321050N, 30.065211E
מרחק/עליות/ירידות: כ 17.5 ק"מ עם כ 1350 מטר עליות/600 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 11 שעות.
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באלטרייל

מהלך היום:
אחרי הפרידה מדניאל, בעל הפנסיון הפתיע אותנו והקפיץ אותנו קצת יותר גבוה ממה שתכננו (כחצי ק"מ אחרי Beloren). אחרי 30 דקות של נסיעה, יצאנו מהרכב בגובה 700 מטר ובפעם הראשונה בטיול הרגשנו את הקור של ההרים. התלבשנו בהתאם והתחלנו לעלות בשביל הררי ברור ונוח. אחרי כ 200 מטר של עלייה (על פני 1.5 ק"מ) על שבילי אבנים , עברנו דרך שביל עפר ושילוט ישן עם מספר בארות של מים צלולים. הנוף טיפה נפתח והמשכנו ללכת על דרך מיוערת במגמת עלייה מתונה כ 2 ק"מ נוספים עד שירדנו בתלילות לעבר עמק רחב עם עתיקות וקיר מפתיע. לאחר מנוחה וארוחה, המשכנו בדרכנו במגמת עלייה מתונה כ 1.5 ק"מ ואחרי חצייה נוספת של הכביש, התחילה עלייה תלולה מאוד של של כ 700 מטר (על פני כ 2.5 ק"מ) על שביל עם אבנים ודרדרות בין העצים. הגענו לנקודת פיצול והחלטנו לקחת שביל עפר נוח שהולך לאורך השלוחה (ולא עם הדרך הליקית שמטפסת למעלה בלי שום סיבה ברורה לעין ויורדת אחר כך). נתקלנו על השביל בפטריות רבות ומשונות ולאחר כ 1.5 ק"מ, הגענו לנקודת המפגש עם הדרך הליקית. החלטנו לעשות שם הפסקה, אך לרוע מזלנו , מקור המים היה שם מזוהם. במקרה ראינו כחצי ק"מ לפני, בקבוק מים מלא וצלול תלוי על העץ ולכן הוחלט לקפוץ לשם ולהביא אותו ליתר בטחון כי לא היה ברור מה יהיה בהמשך. אחרי מנוחה, המשכנו ללכת במגמת עלייה מתונה של כ 150 מטר (על פני כ 2.5 ק"מ) דרך שבילי יער פתוחים עם פריחה נהדרת עד שיצאנו לחלק פתוח עם תצפית מרהיבה אל הים ושם עצים עתיקים עם צבעי סתיו קלאסי. המשכנו להתקדם לאורך שביל התצפית עד הירידה המתונה של ה 100 מטר לצד השני שנפרסה על פני 2 ק"מ והתחברה בשלב מסויים לדרך עפר רחבה. משם המשכנו על דרך עפר כ 3 ק"מ נוספים (עם כ 150 מטר ירידה) עד שהגענו לאזור עם מספר חוות חקלאיות. חלק מהמקומיים ניסו להציע לנו לישון אצלם בתשלום, אך החלטנו להתקדם מעט לכיוון האזור המסומן עם הבארות מים ולהישאר שם. בסביבות 17:30 מצאנו מקום נוח ליד באר מים נקיים ונשארנו שם. אחרי ארוחת ערב מושקעת ותכנונים למחר, התפזרנו לנוח ולישון.

תמונות היום:

יום 15: Asaronu area-Finike
סטייה מהשביל: בק"מ ה9.3 הליכה בשביל משני (ולא כביש) עד הסוף, נסיעה במונית עד Karaoz במקום הליכה על אספלט.
מים לשתייה ב: Finike, Karaoz , בנקודת הלינה.
מקור מים משתנה בק"מ ה: 2 , 3.5 , 4.8 , 9.3 בפניה לשביל החדש.
אוכל ב: Finike, Karaoz.
נקודת לינה:( free tent Near water source after Karaoz – (36.269273N, 30.414022E
מרחק/עליות/ירידות: כ 15.5 ק"מ עם כ 50 מטר עליות/1500 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 8:30 שעות.
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באלטרייל

מהלך היום:
התחלנו את היום בירידה מתונה של כ200 מטר (על פני כ 2 ק"מ) דרך שבילי יער עם תצפית אל העמק והעיר Demre. משם המשכנו מעט על דרך עפר טובה ובמהרה נפרדנו ממנה והתחלנו ללכת על שביל נוח דרך חורש טבעי וירוק. הירידה הפכה ליותר תלולה ותוך כ2.5 ק"מ , ירדנו כ 400 מטר לעבר אתר עתיקות קטן בשם Belos שלא היה מרשים במיוחד, אך הנוף ממנו היה נהדר לכל הכיוונים. אחרי ארוחת בוקר ומנוחה, המשכנו ללכת על השביל ששמר על קו הגובה כ 1.5 ק"מ נוספים עד שהוא התחבר אל דרך אספלט. המשכנו להתקדם על הדרך לאורך היער כ 3 ק"מ (עם ירידה של כ250 מטר) עד הפנייה לסימון חדש של הדרך הליקית שלא הופיע במפות. עצרנו להתרעננות בבאר מים ואז הופתענו על ידי מדריך טיולים מקומי עם טנדר שראה אותנו וניסה לשכנע לקחת אותו כמדריך או שלפחות לישון במלון שלו. אחרי בדיקה קצרה, המשכנו על הדרך החדשה שהתגלתה כמעניינת במיוחד. הדרך התחילה עם צניר ענק ובהמשך הפכה להליכה מעניינת בנחל מבולדר (שהזכיר מאוד את נחל כלח בכרמל) עם מכשולים רבים ומעקפים, שירד כ500 מטר (על פני כ3 ק"מ) עד הכניסה לעיר Finike. הגענו אל מרכז העיירה בסביבות 14:00 והחלטנו לנצל את הזמן כדי לעשות קניות ולמצוא תחבורה מתאימה עד העיירה Karaoz. המטרה הייתה לעקוף את קטע ההליכה המשעמם והארוך (כ35 ק"מ) על הכביש לאורך הים. ניתן היה לתפוס תחבורה ציבורית עד Kumluka, משם ל Mevikent ואז ללכת את השאר דרך השדות והחממות, אך החלטנו לשלם קצת יותר (150 לירות) כדי לחסוך זמן ולקחת מונית ישירה. נהג המונית שיחק אותה ובנוסף לשירות המרת הכסף (הלך לבנק להוציא), הקפיץ אותנו על הדרך אל השוק המרכזי שהיה פתוח באותו היום כדי לעשות קניות. אחרי נסיעה של כשעה, הגענו אל העיירה Karaoz והלכנו לחפש היכן לישון בקרבת המסלול למחרת. חלק מהחברה הלכו לישון בפנסיון ואנחנו התקדמנו מעט על הדרך הליקית (כ500 מטר) עד שמצאנו מקום מעולה להקים את האוהל ליד מקור מים קבוע וחוף ים לרחצה שאליו קפצנו בהמשך. הבעיה היחידה הייתה שהמקום היה תפוס על ידי 2 קבוצות גדולות של תיירים אוקראינים עם אוהלים ולכן מצאנו פינה שקטה במרחק של כ100 מטר מהם ביער וניצלנו את הזמן שנותר כדי לראות את השקיעה המרשימה ולנוח.

תמונות היום:

נערך ע"י משתמש יום שלישי 03 מרץ 2020 18:52:10(UTC)  | סיבה: לא צויינה

יום 23: under Saricinar Dagi-Citdibi
סטייה מהשביל: אין.
מים לשתייה בק"מ: ה3 , 3.5, 6, 9 , 13, Hisarcandir , ו Citdibi במסגד.
מקור מים משתנה בק"מ: חלק מהמקורות הקבועים מחוץ לעיר נראו לא בטוחים.
אוכל ב: Hisarcandir – רק פירות/ירקות עונתיים, מסעדות היו סגורות/נטושות.
נקודת לינה: (Citdibi – (36.792265N , 30.438433E.
מרחק/עליות/ירידות: כ 20 ק"מ עם כ 800 מטר עליות/1050 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 10 שעות.
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל

מהלך היום:
הבוקר התחיל בהשקמה מוקדמת ואחרי קיפול האוהלים, התחלנו להתקדם כ 1 ק"מ בשביל יער לאורך השלוחה עד שהתחילה עלייה תלולה של כ 300 מטר (על פני כ 1 ק"מ) לתצפית שממנה אפשר היה לראות את הזריחה המדהימה מעל הים. משם התחיל שביל קשוח בין הסלעים והעצים שבמהרה נגמר אחרי כ 200 מטר והפך לשביל תצפית על ההרים ממול. המשכנו להתקדם כ 1.5 ק"מ במגמה משתנה של עלייה-ירידה-עלייה עד כפר קטן שממנו התחילה דרך עפר רחבה במגמת ירידה ונמשכה כ 7.5 ק"מ עד הכפר Hisarcandir כאשר בדרך נפתחות תצפיות נהדרות על ההרים ממול. ההליכה המהירה הובילה אותנו אל הכפר הפסטורלי לקראת הצהריים ולמרות החיפושים הרבים, לא מצאנו אף מסעדה/חנות פתוחה והיה נראה שהכל סגור/נטוש. אחרי המנוחה ומילוי המים ליד המסגד, החלטנו להמשיך בדרכנו ורגע לפני היציאה מהכפר, נתקלנו בדוכן קטן של ירקות/פירות צמוד לאחד הבתים. שאלנו אם יש עוד דברים שניתן לרכוש אצלם ולמזלנו, אחד החברה שישב שם דיבר באנגלית טובה ובסופו של דבר , סיימנו את הביקור בארוחה חמה והרבה קניות לא צפויות לדרך. המשכנו להתקדם הלאה ואחרי כ 1.5 ק"מ של הליכה על דרך אספלט, פנינו לדרך עפר רחבה והתחלנו לרדת כ 200 מטר (על פני כ 3.5 ק"מ) אל נהר רחב שאותו היינו צריכים לחצות. באופן מפתיע , סימון השביל נעלם ונאלצנו לחצות במקום הכי הגיוני שאפשר על בולדרים רחבים ללא כניסה למים (היה נראה שגשר ישן שהיה שם קרס). אחרי מנוחה ורחצה של חלק מהחברה בנהר, התחלנו לטפס למעלה במעלה תלול של כ 150 מטר (על פני כ 1 ק"מ) דרך שביל יער נוח וברור עד לחצייה של נהר צר וצלול. מיד אחרי, התחילה דרך עפר רחבה שנמשכה כ 2 ק"מ עד שיצאנו אל הכביש המרכזי ונקודת הלינה הצפוייה. משפחה מקומית מאנטליה שישבה בקרבת המקום לפיקניק, הזמינה אותנו לשבת איתם ולמרות שהמבוגרים והבן כמעט ולא דיברו אנגלית, הבת הצעירה תרגמה את הכל והתעניינה מאוד בלימודי מדעי מחשב וישראל באופן כללי וכך הייתה שיחה מעניינת מאוד. בהמשך, הקמנו את האוהלים והלכנו אל הכפר הקטן כדי למלא מים במסגד והופתענו לראות כלב ענקי שכנראה את עקבותיו ראינו לפני כמה ימים ולא האמנו שמדובר בכלב בגלל גודל הטביעת רגל. הכפר עצמו קטן מאוד ומפוזר ולא היו בו חנויות או דוכנים כלשהם ובגלל התאורה הנמוכה, היה אפשר לראות את הכוכבים הרבים בבירור.

תמונות היום:

יום 24: Citdibi-Geyikbayiri and drive to Antalya
סטייה מהשביל: בק"מ ה 11 (ליד הישוב Elmin) הלכנו לפי הסימון הישן, אך כנראה ששינו את השביל שעכשיו עוקף את הישוב ממערב.
מים לשתייה ב: קרוב לנקודת הלינה, בק"מ 9, בק"מ 11 (ליד Elmin), ב Geyikbayiri.
מקור מים משתנה בק"מ: 7.
אוכל ב: Geyikbayiri ו Antalya.
נקודת לינה: Marka Hotel
מרחק/עליות/ירידות: כ 16 ק"מ עם כ 850 מטר עליות/1250 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 10 שעות.
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
קישור וידאו מהנמל העתיק באנטליה בלילה ביוטוב

מהלך היום:
הסיום המתקרב של הטיול זירז את ההשכמה ויצאנו לדרך כבר עם אור ראשון. בהתחלה חצינו את הכביש והתחילה עלייה תלולה של כ 200 (על פני כ 1 ק"מ) דרך שביל יער שבהמשך הפכה לדרך עפר רחבה ואחרי כ 1 ק"מ שוב לשביל צר שהמשיך לעלות עוד כ 150 מטר עד לאוכף עם מעט עתיקות ותצפית מעניינת על ההר ממול שדרשה קצת מאמץ וסטייה מהשביל כדי להגיע אליה. משם התחילה ירידה תלולה יחסית של כ 150 מטר (על פני כ 1 ק"מ) דרך יער חלקי עד לחציית הנהר. אחרי מנוחה קצרה, המשכנו בדרכינו במגמת עלייה מתונה של כ 500 מטר (על פני כ 3.5 ק"מ) בשבילי יער וחורש פתוחים כאשר אנו חוצים פעמים רבות שבילי עפר רחבים. בגלל הפיצולים הרבים והסימון החלקי, חלק מהמטיילים בקבוצה נאבדו, אך למזלנו הייתה במקום קליטה וכך יכולנו לקבוע נקודת מפגש ליד נקודת המים בהמשך הדרך אחרי כ 1 ק"מ של הליכה. אחרי המפגש, המשכנו להתקדם ביחד על השביל המשתנה (צר-רחב) במגמת ירידה תלולה של כ 600 מטר (על פני כ 4 ק"מ) בזמן שעצים שונים ומגוונים מופיעים כל הדרך ותנאי הדרך משתנים מפעם לפעם. בסיום הקטע הנ"ל, הגענו אל פאתי כפר קטן בשם Elmin ובו מקור מים ביער ושם החלטנו לנוח ולאכול צהריים. לאחר המנוחה, המשכנו ללכת לפי הסימון בדרך יער רחבה במגמת ירידה מתונה של כ 200 מטר ואז התברר שהסימונים נעלמו ולמרות זאת החלטנו להמשיך להתקדם לפי המפה עד החיבור מחדש של השביל כ 2.5 ק"מ אחרי הכפר (כנראה העבירו את השביל החדש מערבית לכפר). בהמשך, דרך היער הנוחה הפכה לשביל יער צר ונוח במגמת ירידה של כ 250 מטר (על פני כ 2 ק"מ) עד שהגענו אל הנהר מתחת לכפר Geyikbayiri. לא יכולנו לוותר על רחצה במימיו הקרים ולאחר התארגנות, המשכנו עוד כחצי ק"מ אל חלקו המרכזי של הכפר תוך כדי שאנחנו צופים במטפסים על הקירות המפורסמים שמקיפים של הכפר שבזכותם הוא התפרסם. הגענו אל אחד הקמפינגים המוסדרים ולאחר בירור קצר על התחבורה הציבורית, החלטנו לנסוע עם בעל המקום שאמר שיקפיץ אותנו עוד כשעה עם הרכב שלו תמורת תשלום הוגן. ניצלנו את הזמן להצטלם ליד השלט סיום המקורי של המסלול ולשתות בירה קרה לכבוד הסיום המוצלח של הטרק עם ענבים שנאספו במקום. אחרי כשעה של נסיעה, הגענו אל המלון המוזמן מראש ויצאנו לטייל באנטליה המוארת באזור העיר העתיקה והנמל. הרחובות היו מלאים במקומיים ותיירים והייתה אווירה טובה ושמחה בכל מקום.

תמונות היום:

יום 25: Antalya-Tel Aviv
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור וידאו – המפל התחתון Duden ביוטוב

מהלך היום:
בבוקר כל החברה התפזרו לעיסוקם (קניות/חמאם וכדומה) ואני החלטתי לעשות סיבוב בעיר העתיקה והנמל שלה ואחר כך, התקדמתי מערבה דרך שבילי הפארקים שמדי פעם גלשו אל הכביש המרכזי לאורך החוף עד ההגעה לרצועת החוף הארוכה. בחוף עשיתי רחצה וחזרתי דרך פארק החוףוהמעלית לחלק העליון של העיר ומשם התקדמתי חזרה אל המלון דרך פארק Ataturk המטופח ובהמשך דרך הרחוב הראשי. אחרי ארוחת הצהריים הלכתי לכיוון השני (דרום-מזרחה) דרך הרחובות הראשיים, שער Hadrian's Gate ופארק הטיילת שממנו יוצא שביל נוח וארוך עם תצפיות נהדרות לעבר העיר והים. ההליכה על קו טיילת החוף מרשימה לא פחות ככול שמתקדמים ומדי פעם כאשר השביל נגמר, עוברים דרך פארקים קטנים ומפתיעים. בהמשך, היו מספר אופציות לרדת אל החופים הקטנים והמעניינים, אך מחוסר זמן, המשכתי ללכת ורק לצפות מרחוק על התופעות הגיאולוגיות המעניינות שהתפתחו שם. לקראת 16:00 , הגעתי אל המפל המפורסם Duden תחתון ובו תיירים רבים. לאחר ביקור קצר במקום והליכה לאורך הנהר יצאתי אל הרחוב הראשי ומשם תפסתי אוטובוס חזרה אל המלון כדי להיפגש עם החברה ולא לפספס את הטיסה. הגענו לשדה התעופה ללא בעיות מיוחדות ותוך זמן קצת המראנו חזרה ארצה וכך עוד טיול נהדר הגיע אל סיומו.

תמונות היום:

הערות מיוחדות:
*למרות שרב המסלול אינו טכני ואינו דורש ניסיון מיוחד, היו קטעים בודדים שכן דרשו ניסיון, במיוחד במצוקים החדים ליד הים, מעברי נחלים ושבילים תלולים עם חשיפות ולכן יש לקחת זאת בחשבון.
*יש לשים לב לטמפ' המשתנה בקיצוניות גם בעונה המומלצת בין המקומות הנמוכים על הים (יכול להיות מאוד חם), לבין המקומות הגבוהים (יכול להיות מאוד קר).
*כדי לקבל חוויה אוטנטית יותר, בהחלט כדאי לעצור אצל המקומיים שמציעים לאכול אצלם על הדרך ולא להתבייש ולשאול אם אפשר לקנות מוצרים בסיסיים כמו ירקות/פירות/לחם בכפרים הקטנים.
*קשה מאוד לסמוך על מקורות המים הלא קבועים (וחלק מהקבועים שמופיעים במפות מחוץ לכפרים) ולמרות שאנו הופתענו מכמות המים באוקטובר, לדעתי הכמויות משתנות משנה לשנה ולכן אי אפשר לסמוך על כך וכדאי לסחוב תמיד מים לגיבוי בגלל אופי השביל (ימים חמים גם סתיו) ופילטר מים למקרה חירום.
*מומלץ מאוד להביא חבל של כ 15-20 מטר עם כלי שאפשר להוריד לבאר/בור מים כדי להוציא מים כי ברובם אין חבל/דלי קשורים במקום.
*כדאי לשאול את המטיילים שהולכים בכיוון ההפוך על מקורות אוכל/מים זמינים בהמשך הדרך.
*למרות שבכל הסיפורי דרך/ספרים רשום שיש קטעים בשביל שלא ניתן לעשות בלי אוהל וניתן לעקוף אותם, השביל מתפתח כל הזמן ונכון למה שראינו, עם תכנון נכון, אפשר להימנע מלינת שטח וסחיבת ציוד לינה.
*צריך לשים לב שאין אחידות באיכות הסימונים בחלקים שונים של השביל ולכן במקומות מתויירים יותר, גם הסימון והעדכונים הרבה יותר טובים לעומת מקומות פחות מתויירים ויש לקחת זאת בחשבון.
*השביל משתנה ומתפתח כל הזמן ולכן כדאי מאוד להצטייד במפות דיגיטליות מעודכנות ולבדוק עדכונים באתר הרשמי לפני היציאה לדרך.

מסקנות, הערות והארות:
*באתרים שונים/שלטים, רשומים מספרים שונים על אורכו של השביל ( 509 ק"מ או 540 ק"מ), אך אחרי החישוב של ההקלטות, הלכנו בפועל כ 425 ק"מ באופציות שבחרנו, כאשר בתוכם כלולות 3 סטיות לעתיקות Patara (כ 7 ק"מ) , לפסגת הר Tahtali (כ 6 ק"מ) ולקניון Goynuk (כ 4 ק"מ) שאינם על השביל וסה"כ כ 17 ק"מ. בחישוב גס, דילגנו בתחבורה על פני כ 5 קטעים לא מעניינים של אספלט וחממות מFethiye to Oludeniz (כ 12 ק"מ), מ Patara Camp to Cavdir (כ 17 ק"מ), מ Ucagiz to Kalekoy (כ 2 ק"מ) , מ Demre to Beloren (כ 8 ק"מ) ומ Finike to Karaoz (כ 30 ק"מ) שעל השביל הרשמי וסה"כ כ 69 ק"מ.
ישנו סה"כ 12 לילות בקמפינגים חופשיים, 4 לילות בקמפינגים בתשלום, 7 לילות במלונות/פנסיונים (כולל פטייה ואנטליה), פעם אחת במחסה חינמי של בעל המקום ופעם אחת על ספינה.
*החששות הטבעיים מטיול בטורקיה באופן כללי (בגלל המצב הפוליטי המתוח בשנים האחרונות), התפוגגו לאור היחס החם והטוב שקיבלנו מהמקומיים (למרות שלא הסתרנו את היותנו ישראלים) ולא נתקלנו ביחס עוין או הרגשה של בלתי רצויים בשום מקום במהלך הטיול.
*אחד החששות העיקריים שלי לפני הטיול היה הגיוון של המסלול והיה נראה מהתמונות של אחרים והמפה שרוב השביל יהיה מאוד חדגוני. שמחתי מאוד להתבדות בנושא זה ולגלות מסלול מגוון מאוד מכל הבחינות ברמה שכל יום היה שונה מקודמו ואחרים מבחינת הנוף, אופי ההליכה, מזג האוויר, הפתעות שונות ונקודות העניין.
*כמו בכל מסלול ובמיוחד במסלולים ארוכים, חשוב מאוד להכיר את המשתתפים מראש ולכן שמחתי מאוד שהצטרפו חברה מטיילים ומנוסים שאני מכיר שנים רבות ואפשר לסמוך עליהם.
*היתרון הגדול של המסלול הוא המזג אוויר הנוח בעונות הטיול המומלצות (מרץ-מאי, ספטמבר-נובמבר) שבדרך כלל לא מתאימות לטיולים הקלאסיים באירופה ולכן בהחלט מהווה אלטרנטיבה קרובה וזולה יחסית ליעדים אחרים בעולם שמתאימים לעונות הנ"ל.

לסיכום,
ההליכה בדרך הליקית הייתה אחד המסלולים המעניינים, יפים ומיוחדים שיצא לי לעשות וכל זאת כל כך קרוב לבית (במרחק של שעה וחצי טיסה) וזה בהחלט היה פתח לטיולים הבאים בטורקיה היפה שלא חסר בה מקומות מעניינים בהם ניתן לטייל.

עד הטיול הבא……

נערך ע"י משתמש יום שלישי 03 מרץ 2020 19:01:46(UTC)  | סיבה: לא צויינה

נשלח במקור על ידי: אמנון לנגי

תודה רבה על הסיכום המושקע. שמח לשמוע שגם שביל סיינט ג'ורג על הכוונת.

שביל סיינט ג'ורג' בהחלט על הכוונת. גם הפעם בדקתי את האפשרות לעשות אותו במקום או כתוספת חלקית, אך שמח שבסופו של דבר עשיתי את הדרך הליקית בשלמותה בגלל הגיוון שלה ומקווה שיהיו עוד הזדמנויות כאלה לשביל השני. 

נשלח במקור על ידי: ylivny

ניכר שכבר תוך כדי הטיול אתה דואג לאסוף מידע כדי שניתן יהיה לחלוק עם מטיילים עתידיים. כל הכבוד!

יונתן

האמת שלא ממש, לא אוהב לרשום תוך כדי ובגלל זה משתדל תמיד לעשות את הסיכומים מקסימום חודש אחרי הטיול עצמו על פי הקלטות ההליכה, תמונות וזכרון.

הפעם הסיכום התעכב קצת בגלל אילוצים ולכן באמת נעזרתי גם באתרים חיצוניים ובחברים שהיו בטיול כדי להיזכר.

המטרה בסופו של דבר היא שהסיכום יהיה שימושי לתכנון עתידי של מטיילים אחרים ולכן מקפיד להכניס יותר פרטים הטכניים ופחות חוויות אישיות גם אם זה בא על חשבון נוחות הקריאה .

נשלח במקור על ידי: דרור

תיאור מושלם של מסלול שעושה רושם מדהים.

מתכנן הליכה ומתלבט לגבי המסלול. אחת האופציות היא הדרך הליקית. 

האם תוכל להמליץ על קטע מהדרך אם מדובר על

א. כ שבוע עד 10 ימי הליכה

ב. בלי להביא אוהל - כלומר במלונות/פנסיונים/בתים או קמפינג מוכן

תודה!

דרור

נ.ב. אפשר לחזור אלי בפרטי- 052-3866545

זה מאוד תלוי באיזה עונה באים , אבל באופן עקרוני , החלק המזרחי יותר מגוון ומתאים לגיחה קצרה של שבוע עד 10 ימים לדעתי.

לגבי נושא הלינות , בהחלט אפשרי למצוא מקומות לינה כמעט בכל מקום על השביל בחלוקה נכונה, אם כי לא יודע כיצד שנת הקורונה השפיעה על נושא האירוח הביתי ואת זה תצטרך לברר מול הפורומים המקומיים.